יום שלישי, 25 באוגוסט 2009

תמונות מאתמול בערב
















שלכם,
קובוש


יום שבת, 22 באוגוסט 2009

הקיורטוש של המגפות

מגפות מציפות את האנושות לאורך ההיסטוריה במיני צורות משונות. לא כל מגפה נושאת שם סקסי שגם זוכה להירשם בדפי ההיסטוריה או מעל דפי העיתונים. כך וודאי לא נוכל למצוא אדם שלא יזכור את מגפות ה"כולירה" (לא זו לא סתם קללה בפולנית, היו 7 כאלה), "השפעת הספרדית" (הנשמעת כמעט כמו מנת טפאס), ה"אבעבועות השחורות" (לא, זה לא סוג של שעועית) ו"שפעת החזירים" שטרם זכתה להגדרתה כמגפה. כולן קטלניות, כולן גבו חייהם של המוני בני אדם וכולן זכו לאין ספור אזכורים אז והיום.

מגפה אחת, שהיא לטעמי הסקסית והמסתורית מכולן, הורחקה מעין כל ונעלמה מעין התודעה תוך התעלמות מוחלטת של ארגוני הבריאות העולמיים. חמור מכך, היחידים שמבליטים אותה הם אויביה המרים, חוגי ההרזיה למיניהם. המגפה, המונצחת בכל פינה אפשרית של חיינו ופוגעת בכושר השיפוט שלנו, טרם זכתה עד כה לכינוי הולם. המגפה עליה אני מדבר היא מגפה תודעתית הגורמת לנו לאכול בצק שמרים בשקיקה ובצורות מאוד מסוימות.
אני מניח שכמוני, רבים מהחולים במחלה חשוכת מרפא זו יודעים שבצק שמרים, בייחוד אם מדובר בבצק כרוך, (בצק שמרים שזוכה לעיבוד הדומה לזה של בצק עלים ומצטיין בסופו של דבר בבצק הבנוי דפים דפים) דורש אופן אכילה מאוד ייחודי. אין הנאות רבות בחיים המסוגלות להשתוות לקילוף דפי בצק קרואסון שזה עתה יצא את התנור, מריח כמו חיים חדשים שזה עתה הגיחו לאוויר העולם, בניסיון (כושל בדרך כלל) להפרידם אחד-אחד. משימה קשה המהווה אחד מתסמיני המחלה הקשים ביותר.

אצלי, התענוג שבהפרדת דפי הבצק מלווה תמיד בויכוח פנימי חריף עם עצמי על הרגע בו תיקרע פיסת הבצק מן המאפה השלם מבלי שוב (אני תמיד מפסיד לי ). אם תעצמו את עיניכם (אחרי קריאת הטקסט בבקשה) ותדמיינו את התהליך והתמונה באיטיות רבה, הרגשות שיעלו בכם יידמו לאלו העולים במהלך צפייה בסצנת סקס סוערת. אז מה אתם מעדיפים? עוד סרט כחול או עוד כמה מן הקלוריות המשובחות שהביאה עלינו במקרה זה התת-מגפה ההונגרית?

בעודי יושב בפעם המי יודע כמה בסניף לינקולן (תל אביב) של קיורטוש, אני תוהה האם מדובר בגימיק או במוצר שהופך את תסמונת הקילוף האיטי לכל כך הרבה יותר מענגת שהוא יישאר עימנו עוד שנים רבות. מבחן התוצאה מראה עד כה שהקיורטוש כאן וגם יישאר עוד זמן רב.


מקורו של מאפה השמרים "קיורטוש" (Kürtős Kalács) בהונגריה ושמו נגזר מצורתו המהווה גליל בצק חלול. על אף שהייתי בהונגריה משך מספר ימים לפני כ-3 שנים, אינני זוכר שהבחנתי או טעמתי את המאפה באף אחת מפינות העיר.

לרשת קיורטוש הישראלית 8 סניפים קיימים ועוד 4 בפיתוח. הסניף היחיד שאני מכיר באופן אישי, הוא זה שברחוב לינקולן בתל אביב. מזה שנתיים שאני פוגש מעת לעת את הקיורטוש שתוקף אותי מתוך החנות הצהובה וקורא לי לבוא לבחור את הטעם הבא. הקיורטוש הוא מאפה שמרים המורכב מפס בצק ארוך המלופף על גליל המוכנס לתנור בטמפרטורה גבוהה ובציפויים שונים (קינמון, שוקולד וחלבה, אגוזים ועוד). הגליל הזוכה לצבע מהגוני נשלף מהתנור, בעוד הריחות האופפים את המקום נודדים גם מחוץ החנות להדביק בטירופן עוברי אורח נוספים.

בפעם האחרונה שעצרתי בלינקולן לקפה וקיורטוש נפגשתי במקום עם אחותי וחמותה ו'. את טעמיה הקולינארים וביקורתיותה של ו' למדתי להעריך עם השנים ולכן חששתי מעט שהטעמים ההונגרים לא יישאו חן בעיניה. לא מיני ולא מקצתי. ערכנו במקום מבלי להתכוון לכך שולחן שכאילו הוכן היטב ליום בו לא יהיה יותר סוכר על פני כדור הארץ.


ב"קיורטוש" מוכרים, בנוסף לקיורטוש, מיני מאפים שונים. כך מצאנו את עצמנו "דוגמים" עוגת תפוחים, עוגת ריקוטה לימון, טריקולד ומחסלים חיסול ממוקד, בקילוף עדין ומתמשך, את קיורטוש השוקולד שלנו. הקפה שליווה את ארוחת השחיתות הזו היה כטיפה בים ולכן התווספו אליו לא פחות מ-4 בקבוקי סודה. הטעמים היו מצוינים. כדאי רק לעדכן את משרד הביטחון שיש לחדש את מלאי הסוכר לשעת חירום.

השירות במקום לבבי וחייכן, המנות גדולות מכפי שאדם ממוצע יכול לשאת (בואו נאמר שאנחנו מקרה קיצון חריג) והמחירים הוגנים.

עד שתימצא תרופה לתת-מגפה ההונגרית, אני ממליץ לכל מי שחש פתאום במתקפה ההולכת וקרבה, לפנות למרפאת הקיורטוש הקרובה למקום מגוריו ולא לשכוח לקחת את ו', אחותי ואותי ככוח עזר סיעודי.

קיורטוש. סליחה – קובוש.

נ.ב. - למי שמעוניין לראות את אופן ההכנה -

יום שני, 17 באוגוסט 2009

זוכרים את עוגיפלצת?

לכל מי שגעגועים בליבו, הנה קטע מקסים מרחוב סומסום האמריקני.

תהנו,
קובי


יום חמישי, 13 באוגוסט 2009

Ruben – סנדוויץ' או כריך?

סנדוויץ' היא מילה ידידותית לשמנים ורזים כאחד, הרבה יותר מהמילה כריך. כריך תמיד נשמע כל כך רשמי, משעמם. נכון הוא שכריך היא מילה עברית תקנית, אך אין בה את הסקרנות שמעוררת המילה סנדוויץ'. הנה למשל דוגמא לכך –

רינה: מה יש לך בכריך?
יוסי: אותו דבר, חביתה ומלפפון

ולעומת זאת,

רינה: מה יש לך בסנדוויץ'?
יוסי: מיונז עם בשר מעושן ברוטב חרדל עם סילאן ופלחי עגבניה.

קיבוץ גלויות והרבה עניין, זה מה שתמצאו ב – "Ruben". סנדוויץ' אמריקאי, מלפפון חמוץ פולני, לחם שיפון צרפתי, בירת לאגר אוסטרית בשם קייזר מהחבית ובשר שהמשרה שלו נרקח בארץ ישראל. אם משטרת ההגירה לא תעלה על קיבוץ הגלויות הזה, אולי אף נזכה ליהנות ממנו תקופה ארוכה יותר מהתקופה שהסנדוויץ' שרד בידי.

נכון הוא שהסנדוויץ' הגיע כל הדרך הארוכה מארה"ב, אלא שהדעות אודות ממציאו חלוקות בין ניו יורק לאומהה (נברסקה). מקור אחד גורס שחנווני בשם Reuben Kulakofsky המציא את פלא העולם הזה עבור חבריו לקבוצת הפוקר, עליה נמנה גם מנהל מלון בלאקסטון, שאף הכניס אותו לתפריט הצהריים. מקור אחר גורס שמי שהמציא את הסנדוויץ' העברייני הזה הוא Arthur Reuben, מי שהיה הבעלים של מעדניית רובנ'ס בניו יורק, בשנת 1914. למען האמת זה לא ממש משנה מי המציא את הסנדוויץ', מה שחשוב זה שהוא הגיע לרח' יהודה הלוי 112 בתל אביב.

המקום מעוצב באווירה חמימה עם מדפי עץ רבים, אביזרי רטרו ומראה כללי של מעדנייה. אפשר לשבת על הדלפק בפנים, או בחוץ למי שאוהב את חום הקיץ התל אביבי תחת הצלון הכתום. ריח הבשר החמים שעבר עישון ואידוי שולט במקום ומשווה לו תחושה ביתית. את הדלפק מאיישים 2-3 מוכרים שלכל אחד מהם תפקיד, מפריסת הלחם שעל המדפים, דרך פריסת הבשר ועד סידור הסנדוויץ'.



סידור הסנדוויץ' אינו פשוט כלל, שכן בין 2 פרוסות הלחם שלדברי המוכרים "נועדו רק כדי לשמור על הידיים נקיות", מוכנסים בין 200 ל-400 גר' בשר פרוס דק-אתם תבחרו. את סנדוויץ' ה-400 גר' כבר קצת קשה להחזיק אבל אל דאגה אפשר להתגבר בזכות האריזה היעילה.

לתוך הסנדוויץ' מתווספים לבחירתכם ירקות, כרוב כבוש, חרדל רגיל או חרדל מעורבב עם סילאן ועוד. לא נשכח את מלפפון הקורנישון (צרפתית Cornichon) הכבוש תוצרת פולין, המצורף בשלמותו אחר כבוד לאריזה. המלפפון הפולני יושב לו לבד (כמעט בחושך) מעל הסנדוויץ' באריזה שלא הצלחתי לפענח עדיין.



המחירים גם הם הוגנים ונעים בין 24 ₪ לרובן בקר או הודו 200 גר' ועד 42 ₪ לרובן דאבל (400 גר'). הבירה סוף כל סוף במחירים שפויים – 12-14 ₪.

The Best Sandwitch in Tel Aviv, כך כתוב על הגלויה של Ruben, הסנדוויצ'יה החדשה של תל אביב. לפעמים לא נעים להודות, יש אמת בפרסום. אכלתי, נהניתי, אחזור בקרוב השחיזו הסכינים.

נכון שהרבה יותר כיף לומר סנדוויץ' מאשר כריך?



שלכם,

קובי קלייטמן
kubush

יום שבת, 8 באוגוסט 2009

מה מריל סטריפ מבשלת לנו הפעם?


פעם, לפני שנים רבות, לא היה נהוג להפיק לטלוויזיה תכניות בישול כדי לסתום שעות שידור. נכון שיש שפים ובשלנים מעניינים, כגון חיים כהן, ישראל אהרוני וגיל חובב, אך הבשורה הקולינארית שלהם מתגמדת לעומת פועלה של האישה שהגיעה למרקע הטלוויזיה עם בשורה חשובה באמת.

החלוצה עליה אני מרהיב שבחים היא אמריקאית תמירה ומרשימה בשם ג'וליה צ'יילד.

התקופה: שנות ה-50, המקום: צרפת. צ'יילד, אמריקאית בשנות ה-30 לחייה המתגוררת עם בעלה בשליחות שירות המודיעין בצרפת, מגלה את אהבתה הגדולה למטבח הצרפתי.

ההתפעלות ותחושת העילוי שאפפו את ג'וליה צ'יילד בעקבות המפגש האינטימי עם המטעמים הצרפתיים הוביל אותה ללימודים ב"קורדון בלו" הפריסאי. לאחר שסיימה את לימודיה, חברה צ'יילד לסימון בק ולואיזט ברטול הצרפתיות. ביחד הן קיימו מוסד שלימד נשים אמריקאיות את סודות המטבח הצרפתי.

במקביל עמלו 3 הנשים על כתיבתו של ספר בישול, שיצא לאור ב-1961 בארה"ב והפך לאחד מספרי הבישול המפורסמים בעולם: "Mastering the Art of French Cooking". מדובר בספר עצום מימדים (734 עמודים בעותק המקורי), אך גודלו לא מנע את הפיכתו לרב-מכר עצום שעותקיו מודפסים עד היום.

בעקבות ההצלחה של צ'יילד המוניטין שלה פרח, אבל הטרנספורמציה שלה לכדי אייקון תרבותי של ממש אירעה בשנת 1963 עת עלתה לאוויר התכנית "The French Chef". בזכות אישיותה הלבבית וסירובה לערוך החוצה את תקלות הבישול שחוותה במהלך הצילומים, צ'יילד זכתה לאהדה עצומה. האהדה לה זכתה התבטאה בצורה מוחשית יותר בשני אותות חשובים אותם קיבלה – האחד הוא לא אחר מאשר אות הכבוד של הליגיון הצרפתי בשנת 2000 והשני הוא אות החופש של נשיא ארה"ב. בנוסף קיבלה ג'וליה צ'יילד מספר תארי דוקטור של כבוד מאוניברסיטאות שונות.
את גודל הצלחתה ניתן להשוות לאלו של אופרה ווינפרי ומרתה סטוארט בימינו.

מאז תוכניתה הראשונה ועד מותה בשנת 2004, כתבה צ'יילד ספרים רבים והקליטה אינספור תוכניות טלוויזיה. עתה הגיע זמנו של סרט בכיכובה של דיוה אמיתית אחרת – מריל סטריפ. לא יכולתי לחשוב על שחקנית אחרת שתעז לשחק את צ'יילד. סטריפ, שבשנים האחרונות החליפה דמויות ותפקידים על גבי מסך הקולנוע בהצלחה רבה ובהפגנת יכולות משחק של דיוה אמיתית, משחקת את ג'וליה צ'יילד כמו שרק היא יודעת.

הנה הטריילר לסרט שיצא לאקרנים בישראל בתאריך 8.10.2009 –




צפיה מהנה וטעימה,,
עמיקי וקובוש