יום שישי, 15 במרץ 2013

המטבח של סלייטר (Toast)


נתחיל מביקורת סרטים קצרה מפי מי שהינו הדיוטה בתחום הקולנוע ועוד יותר מכך, מי שידוע כנציג המיינסטרים בהתייעצויות הנוגעות לפסטיבלי סרטים בהם השתתף:  לטעמי המטבח של סלייטר הוא סרט חמוד, בנאלי, מבלי שדילג על אף נוסחא ושמאלץ המוכרים לנו ומבלי שפרט כירורגית על כל נים רגש שקיים בגופי. בכל זאת עם תסריט קצת יותר מתוחכם הסרט היה יכול להיות חוויה מעניינת הרבה יותר. יחד עם זאת, אין ספק שהביצועים הקולינארים בסרט ובייחוד אומנות העמדת קצף מרנג כל כך גבוה על פאי הלימון העמיד לי את הפאי, ולא רק לי.

כיום סלייטר הוא כוכב בתחום הקולינארי כפי שאנחנו אוהבים לקרוא לאלו שאת זמנם מחלקים בין מטבח, טלויזיה, ספרי בישול ועוד.. הוא אינו שף ואין ברשותו מסעדה אבל הוא אחד השמות החמים באנגליה בתחום הגסטרונומי.

הסרט המטבח של סלייטר או בשמו המקורי  Toast, הוא סרט המבוסס על סיפור חייו המאתגר של הבשלן נייג'ל סלייטר (Nigel Slater) אותו מגלמים השחקנים אוסקר קנדי (סלייטר הצעיר) ופרדי היימור (סלייטר הנער). לצידם מככבת הלנה בונהאם קרטר בתפקיד אם חורגת שהבישול הוא מעשה כשפים בידיה.

את הסרט מלווה צילום איכותי, עיצוב נהדר והרבה אירועים מביכים אם מצד אביו של כוכב הסרט ואם מצידה של החברה הבריטית בשנות ה-60 שלא ממש ידעה איך "לאכול" טיפוסים כמו סלייטר. הצפייה בסרט מבטיחה מבוכה, צחוק, דמעה מדי פעם ובעיקר רעב. את המאכלים המוצגים בסרט אפשר ממש להריח מבעד למסך. התחרות על ליבו של אב המשפחה לא מתירה לצופים להיוותר אדישים. מנות מרהיבות מוגשות בזו אחר זו לשולחן האוכל עד לפיצוץ הגדול.

אחת הנקודות היפות יותר בסרט, היא הקבלת החוויה האנושית מאכילה לזיכרון. הסרט נקרא באנגלית טוסט ולא בכדי. הכנת טוסטים הייתה מומחיותה הבלתי מעורערת של אימו של סלייטר. מומחיות שעיקרה כורח מציאות ועם זאת אחד הזיכרונות החזקים ביותר של סלייטר מתקופת ילדותו.

עצות לבאים לסרט –
1.      לאכול ארוחה טובה לפני הסרט
2.      להתכונן לסרט ממוצע מבחינת הביצוע
3.      להביא 2 ממחטות (לניגוב הדמעות, לניגוב השפתיים)

קובי