יום חמישי, 24 ביוני 2010

"ארוחה מהסרטים" – חוויה של פעם בחיים

והפעם פוסט אורח של אבי ויינברום

אז היות והיה ערב מעייף ולח בתל אביב, ויום שני כבר רחוק משבת הנעימה, החלטנו אני וחברי ללכת עם זוג חברים נוסף לחוות את חווית חיינו, כפי שהובטח ע"י המסעדה מעל דפי העיתונות.

לאחר שהגענו והתיישבנו ב"הטרקלין" (ברח' נחלת בנימין), הוצעה לנו כוס יין נתזים קריר; הוא היה טעים לחיך ולא חזק במיוחד. נעים להתחלה מבשרת הטובות.

יוסי מבעלי המקום ואיזי שפר המנחה הציגו עצמם והסבירו את הרעיון של אותו ערב (סרטים ואוכל) והחלו בסדרת הסרטים הישנים שרובם משנות ה-50-70 שבחלקם כבר עשו את שלהם.

בין לבין, וכך גם בהמשך הערב, החלו להגיע המנות. ראשונים הגיעו המתאבנים. בכל צלחת נחו 6 מזאטים. המאזטים נשאו (שניים מכל סוג) חציל בטחינה, פרוסת סינטה דקה או כבד קצוץ כשלידם כף עלי רוקט. אך שימו לב: הצלחת לא הייתה אישית: כל צלחת יועדה ל-2 אנשים.

כעבור זמן הוגשה לכל זוג צלחת קטנה ובה שתי יחידות של גלילי חציל ובתוכם גבינת שמנת ערבה ושתי עגבניות שרי משופדות לידם. כמנה שנייה הגיעה ביצה עלומה אחת על מרקע פטריות. בעוד שהפטריות היו חמות וטעימות, הביצה הייתה ללא טעם וקרה. שאלתי את איזי אם אין ביצה חמה – אך הוא חייך והמשיך הלאה. שנינו לא אכלנו את הביצה הדוחה הזאת.

בין סרט אחד לשני הגיעה מנה שנשאה 5 פרוסות קטנות (כ-120 גר) של חזה אווז מעושן. מנה קטנטונת, מינימאלית; טעמת פעם והיא ... איננה. אגב, כל הצלחות עליהן שהוגש האוכל שהיה אמור להיות חם היו ... בררררר ... קרות!

המנה העיקרית היתה 5 פרוסות דקות של סינטה שאותה כל זוג (להזכירם, כל צלחת מיועדת לזוג) יכול היה לצרוב על חלוק נחל גדול ולוהט: רעיון מעניין שהוכיח את עצמו. מנת הבשר הזוגית, שלא עלתה כולה על 200 גרם, טעמה לחיכנו. לקינוח הוגשו 5 יחידות שוקולד (מקקאו בריכוזים שונים וגבוהים): מרקמם היה שמן מאד אך טעמם היה טוב; ואלה, סוף סוף, הספיקו לשני אנשים.

ומה לגבי שתייה? מלבד יין הנתזים ההתחלתי עליו ספרנו לכם בהתחלה, קיבל כל סועד כוס יין אדום (בתכולה 160-200 מ"ל) אחד. אם חשקת בכוס נוספת -- שילמת עליה בנפרד (20 ₪). בקבוק מים שביקשנו עלה 28 שקלים! קפה או תה בתום הארוחה גם הוא תומחר כתוספת למחיר הארוחה.

ובודאי רציתם לדעת כמה עלתה הארוחה בערב הנדון: 330 שקלים לזוג.

מסקנתנו מערב זה: זו הייתה ארוחה מהסרטים הגרועים, חוויה שלילית שאנו מקווים שתהיה פעם בחיים.

בברכת בתאבון והנאה מרובה במסעדה הבאה, אבי.

יום ראשון, 20 ביוני 2010

פרת מוזס רבנו

משה או מוזס בשמה העברי היא רשת מסעדות הפרוסה בתל אביב, הרצליה וראשון לציון ומוכרת בעיקר בזכות סמל החתול מזרה האימה שלה. אם אינני טועה, סניף מוזס הראשון הוא זה שהוקם בשדרות רוטשילד, תל אביב על חורבות מסעדת הבשרים בירנבאום ומנדלבאום. מבנה יפהפה שהוסב לדיינר מודרני ובו מקומות ישיבה במרפסת המוצפת באורה החם של השמש או בפנים המסעדה המעומעם. אציין כי סניף המסעדה ברמת החייל שונה לחלוטין. מדובר בחלל גדול וגבוה מאוד שמפנה את מקום האינטימיות לטובת תפיסה הי-טקית.

תפריט המסעדה מגוון ומותאם גם לילדים. לא בכדי מגיעות למקום משפחות רבות. התפריט מכיל מנות פתיחה בהן אציין לחיוב את הקסדיות. קסדיה היא מעין טוסט ממוצא מקסיקני, אותו בחרו להגיש במוזס בשתי צורות – קסדיה האם מלווה בגבינת גאודה (לא מספיק גבינה) וצ'ילי או קסדיה עם צ'דר ובצלים חרוכים. על אף קריאת העורקים לעזרה בשל הגבינות המלוות את המנות הללו, הן בהחלט מנות דגל מבחינתי בכל הנוגע למנות ראשונות במוזס.


בין מנות הסלטים לא נרשמה מעולם התלהבות יתרה בקרב האנשים שסעדו עימי, אין ספק שניתן לוותר עליהן ולעבור היישר לעיקריות. גם על מנות העוף למיניהן אפסח, שהרי למוזס המבוגרים באים בשביל לאכול המבורגרים.

במוזס ניתן למצוא ארבע וורסיות שונות של המבורגרים:
מוזס ארט בורגר – 250 גר' בשר בקר, עגל וכבש, מוזס בורגר בקר קלאסי בשלושה משקלים 150, 200 א 300 גר'. למיותר לציין כי 150 גר' הם אופציה לנשים שחושבות שהן בדיאטה. מוזס ארט בורגר הוא ההמבורגר המועדף עלי במוזס. תמיד מוגש בצורה נאה, תמיד מוכן לפי דרגת העשייה המבוקשת ותמיד מלכלך את הידיים בדיוק כמו שהמבורגר צריך לעשות.




שתי וורסיות נוספות שמבלי לדעת את האמת לאמיתה, אני מרשה לעצמי להטיל ספק באשר להצלחתן, הן מוזס בורגר בריאות ומיזורי בורגר. מוזס בורגר בריאות הוא הלחמה "מנצחת" (לפחות לדעתו של מחבר התפריט) בין עוף, טופו ופטריות פורטבלו, ללא שומן. אני מפנה שאלה לכל בר דעת שראה בחייו צלייה של המבורגר אמיתי – הייתכן המבורגר טעים ללא שומן? הייתכן המבורגר שמורכב מעוף? האם מצופה מהסועד לפרוס כנפי עוף בתום ארוחה מזינה שכזו? לגבי המיזורי בורגר אוותר על תיאור תכולתו הבריאה מדי ואציע שם חדש Misery burger.

ההמבורגרים אינם מלווים בתוספות, אלא אם תזמינו אותן בתשלום. המלצתי היא "טוגני מוזס" (צ'יפס), אם כי אין אחידות בעניין זה. לעיתים מוצלחים מאוד ולעיתים מאכזבים. רק לשם הבהרה, צ'יפס מוצלחים מבחינתי הם פריכים מבחוץ ובעלי תכולה רכה מבפנים, בשלב בו תפו"א הפנימי מתחיל להיפרד מקליפתו שטוגנה בשמן חם מאוד. לא בריא אבל טעים.



אם שבעתם מן ההמבורגרים והקסדיות ועוד נותר לכם מקום לקינוח, הייתי מציע לסיים בקפה. לצערי לא מצאתי במוזס קינוח שיגרום לי להפעיל את קיבתי השניה, "קיבת הקינוחים". בכל מקרה, באתם למוזס בשביל לאכול המבורגר בשר ולא עוגת גבינה. קינוח אינו תמיד הכרח.

מוזס היא מסעדה שחוזרים אליה שוב ושוב, בעיקר כי הוגיה השכילו לשאוף, לנסות וכמעט להצליח ביצירת תחושה של דיינר אמריקני משוכלל סטייל ישראל שנות ה-2000, ועם ישראל תמיד אוהב להרגיש אמריקה. למרות שכבר קיימים כמה וכמה סניפים, ולמרות שההצלחה המסחרית הפכה את הרשת ליותר ויותר תעשייתית, זו עדיין אופציה לא רעה להמבורגר.

kubush

יום שבת, 19 ביוני 2010

Borderline Views: Jewish fish and chips / David Newman

http://www.jpost.com/Opinion/Columnists/Article.aspx?id=178467

יום שישי, 4 ביוני 2010

ספרות קולינארית

לעיתים, במהלך שיטוטיי הרבים ברחובות תל אביב, אני נכנס לחנויות ספרים יד שניה הפזורות ברחבי העיר. ריחם המיוחד של ספרים ישנים והמראות בחנויות מסוג זה מושכים אותי כעכבר הנוהר אחר חלילו של המלין. גם האפשרות למצוא ספרים שבאופן רגיל לא הייתי מוצא בחנויות ספרים נפוצות, ובכלל זה ספרים העוסקים בהיבטיה השונים של הגסטרונומיה, מושכת אותי פנימה.

היום אני שמח להציג בפניכם שני ספרים שמצאתי ממש במקרה ושהסבו לי עונג רב.



Schott's Food & Drink Miscellany / Ben Schott
ספר משעשע זה, יצא לאור בשנת 2003 בהוצאת Bloomsbury. הספר מכיל מידע רב ובחלקו אף משעשע וכזה שהיינו חושבים עליו כמיותר בכל הנוגע למזון ומשקה. כך ניתן למצוא בספר את משמעויות הגיית Mmmm על ידי הומר סימפסון, ההיסטוריה של הפופקורן בזעיר אנפין, סוגי עבדים בסעודה הרומית, הקשר בין אספרגוס ושתן, סעודות אחרונות שביקשו נידונים למוות, ציטוטים הקשורים לדיאטות, מידות אלכוהול, הלוגו של חברת קוקה-קולה ב-15 שפות שונות ועוד.

מדובר במעיין מילון מונחים והגדרות בשפה האנגלית שבהחלט יכול להעניק מפלט לכל מי שרוצה ללמוד קצת יותר על הדברים שבדרך כלל אנו נוטים להזניח מן התודעה אל תת המודע.



Choice Cuts A Miscellany of Food Writing / Mark Kurlansky

ספר מרתק זה יצא לאור בשנת 2002 בהוצאת Vintage. פרק ההקדמה הקרוי Better than sex (טוב יותר מסקס) נפתח בפיסקה הבאה:


"FOOD, LIKE SEX, IS A WRITER'S GREAT OPPORTUNITY. IT OFFERS material that is both universal and intensely personal-something that illuminates the nature of humankind but also insights into the unique and intimate foibles of an individual"

ספרו של מ. קורלנסקי מכיל שלושים פרקים עמוסי ציטוטים, החל מהמאות שלפני הספירה ועד ימינו, בהקשרים קולינאריים. סקירה מקיפה זו מהווה מצג מעניין של ההתייחסות למזון לאורך ההיסטוריה. גם אם הספר אינו יכול להקיף את כל מקורות המידע הקיימים לרשותנו היום, הוא בהחלט מצליח להוות הצצה מסקרנת לחלק מגדולי הכותבים/ממציאים והשפים בתחום זה.

דוגמא לפרקים בספר – אוכל וסקס, ארוחות שייזכרו לדראון עולם, המסתורין של הביצים, צום, שווקים, קמצוץ תיבול, הצרפתים, צידו האפל של הקקאו, הפוליטיקה של המזון ועוד.

אני חייב להודות שספר מסוג זה בשפה העברית יכול להיות ברכה לכל חוקרי הגסטרונומיה על רבדיה. אינני מכיר חיבורים מסוג זה בארץ, אשמח אם מישהו ידע להמליץ.

קריאה מהנה ובתיאבון,
קובי