כמו כל ילד "טוב" גם לי היו צריכים לקרוא לא מעט פעמים לעשות דבר זה או אחר. מי שיסתכל עלי היום לא יאמין אם אספר שבאותו יום קיץ של אחת משנות השמונים המוקדמות היו צריכים לקרוא לי לאכול מספר לא מבוטל של פעמים. זכורה לי היטב אותה סצנה בה הורי ישבו יחד עם סבתי ברטה במרפסת הדירה והמתינו לבואי לחלוק עימם את הארוחה. בדיעבד אינני יודע אם האירוע זכור לי כי אני אכן זוכר אותו או שמא שמעתי אותו מספר רב כל כך של פעמים במהלך חיי שפיתחתי "זיכרון מאוחר" למשהו שכלל לא היה משמעותי בחיי באותה העת.
העונש" להתעקשותי לעסוק בעיסוקיי הנשגבים (סביר להניח שהיה זה לגו) היה עונש חינוכי למדי - "אם לא תבוא לאכול לא תקבל אח"כ אוכל" (רק בשפה הפולנית). בהיותי פולני עקשן לא קטן הנחתי למשפחתי לאכול במרפסת בשלווה. לאור ריחות התבשילים ושקשוק הסכו"ם החלה להתעורר בי הרגשת רעב קלה שהתגברה מרגע לרגע. לא הנחתי ל"עונש" החינוכי להטריד אותי ושמתי פעמיי אל המטבח המרוחק מעט מן המרפסת בה ישבו באותה עת בני משפחתי. מתברר שתושייה לא מעטה היתה לי בימים עברו אשר הביאה אותי להכנת ארוחה באופן עצמאי לחלוטין תוך התעלמות מהרעש שהקמתי בזמן הכנת הארוחה. הרעש כמובן גרר את הורי לשאול לפשר מעשיי במטבח ואותי להכריז על מגילת מטבח העצמאות שלי!
מה הכנתי? אינני זוכר, אך מאז ועד היום המטבח מהווה עבורי מקום מרגוע ומקור השראה. היום כשמספרים את הסיפור הזה ומסתכלים עלי קשה להאמין שסירבתי לאכול באותו היום אבל קל להאמין שהכנתי ארוחה לעצמי. כך החל הרומן שלי עם המטבח הישראלי של הורי הפולנים. ואם אתם שואלים "מהו מטבח ישראלי?" הרשו לי לצטט את חנה מקרובים קרובים - "פורמייקה דמוי עץ"
כריך לשעת חרום
(המתכון מיועד לנשים וגברים כאחד)
מצרכים:
2 פרוסות לחם נאות
מיונז
נקניק מסוג סלמי, הודו מעושן , בוז'נינה
הרכבת המנה:
מרח על פרוסת הלחם הראשונה שכבה עדינה של מיונז
הנח את פרוסות הנקניק באלגנטיות על גבי המיונז וכסה באמצעות
פרוסת הלחם השניה.
הדק בעדינות את הפרוסות ליצירת כריך אחיד ומגרה.
בתיאבון
רשומות
2 comments:
קובוש קושקוש....מזל טוב על הבלוג.
מצפה להמשך כתיבתך...
רון
היי קלייט,
עכשיו שישבתי בשלווה וראיתי את הבלוג נהנתי. הסיפור על המטבח של אמא כל כך מזכיר לי את עצמי בתור ילדה ובבגרותי כאשר שאלתי את אמא איך להכין את זה או את ההוא
אוהבת אותך המון ואתה כישרוני בכתיבה כמו באוכל (בתור מישהי שטעמה)
טלי
הוסף רשומת תגובה