יום שבת, 29 בספטמבר 2007

שבלול


ביום רביעי האחרון חיפשנו לנו מקום שקט לבלות בו רק שנינו. החלטנו שנמל תל אביב המחודש יהיה מקום הולם.

פיתוח הנמל בשנים האחרונות עשה פלאים במקום. לאורך הנמל הצפוני נבנה דק עץ המעוצב כגלים, תאורה רכה ובתי קפה פרוסים לאורכו. עמידה במקומות מסוימים נותנת הרגשת אינסוף שפשוט מרתקת אותך למקום. הכל מאוד סטייליסטי, אפילו הדייגים דגים בסטייל.

עברנו לנו בין המקומות המוכרים, שלוותה, קום איל פו, ספידו בר, כולם היו עמוסים ונראה כאילו האנשים שפקדו אותם היו מעט משועממים. החלטנו לחזור על עקבותינו, מעברם השני של ההאנגרים ולחפש מקום על בן יהודה. עודנו צועדים, שמענו מוסיקת ג'ז חזקה בוקעת מתוך מועדון. התקרבנו והנה מועדון "שבלול" עמד לפנינו. החלפת מבט דומם בינינו הספיק כדי להבין כי הפור נפל: הערב שלנו נקבע על ידי השבלול.

מארחת חביבה פגשה אותנו בכניסה, שאלה האם הזמנו מקום והאם זו הפעם הראשונה שלנו במועדון. זכינו להסבר קצר וחיוך מקסים והתיישבנו בשולחן מרכזי וקטן. על הבמה עמדו 7 נגנים - "שביעיית הג'אז של אלברט פיאמנטה". לצערי ההופעה החלה בשעה עשר בערב ואילו אנחנו הגענו לקראת סיום. האנרגיות המתפרצות של השביעייה היו מדהימות, שביעייה משובחת שעוד ארצה לראותה בהזדמנויות קרובות. המקום התאים לאווירה שבעליו בחרו ליצור - אינטימי, שולחנות קטנים, אוכלוסיה בטווח גילאים 25-70, קיר אחד מצופה לבנים ואילו על המקביל תמונות אמנים המופיעים במקום כעדנה גורן, אלי מגן ועוד.

מרוב התפעלותי מהמקום כמעט שכחתי - איך אפשר בלי אוכל? התפריט אינו רחב מדי וטוב שכך. בכל זאת זה מקום המכבד את יוצריו ומספק מנות שניתן לאכול בין ההופעות (לי לפחות לא נעים לנשנש סטייק כשמישהו מופיע מולי). הזמנו צלחת אנטיפסטי (שכחנו לומר למלצרית שחצילים לא יתקבלו בברכה ולכן הם נותרו כלאחר כבוד על הצלחת מבלי שנגענו בהם) - על הצלחת הונחו בצלי שאלוט שבושלו בבלסמי, פלפלים אדומים קלויים, ארטישוק מעולה, עגבניות חצי מיובשות, חצילים ו-3 פרוסות גבינה צהובה משובחת. ליווינו את צלחת האנטיפסטי במרטיני ביאנקו בשבילי ומשקה אניס בשביל עמי. מאוחר יותר הזמנו גם עלי גפן שתובלו בתוספת בהרט באורז, תוספת שדווקא הייתה מבורכת.

בדומה לצלחת האנטיפסטי, ניתן להזמין במקום צלחת נקניקים או צלחת גבינות, סלטים שונים וכריכים - אוכל קל התואם לאווירת המקום. עם סיום הופעתם של שביעיית הג'אז של אלברט פיאמנטה עלה ההרכב הצעיר הקווארטט של עופר שפירא - מהם נהנינו קצת פחות, כנראה שלהקות ג'אז (אינני מתיימר להיות מומחה גדול) משתבחות כמו יין עם השנים. שבלול הוא בהחלט מקום בו ניתן להתרווח על הכסא וליהנות מכל רגע.

קובי

יום שישי, 14 בספטמבר 2007

דיאטות לשנה החדשה

דיאטות זה לא בשבילי

עד לרגע זה עוד לא מצאתי את השמן או השמנה שיקומו ויודו שהם לעולם לא יעשו דיאטה. הרי הודאה מסוג זה דינה כהודאה שלעולם לא נאכל מצרכי מזון בסיסיים ביותר כמו עוגה, פטיפור (קילו שניים בכל ארוחה), נזיד טוב, יין ועוד מיני מאכלי יסוד שיש להשיג בכל בית ממוצע.

אני חושב שאין הרבה דיאטות שלא ניסיתי, דיאטת ראש השנה (רק דבש ומתוקים), דיאטת פסח (רק מצות וממרח שוקולד), דיאטת חנוכה (רק סופגניות ולביבות), דיאטת שבועות (רק גבינות מעל 20% שומן). הרי אם נחשוב על הדיאטות שהזכרתי לעומק נראה שישנה חלוקה הגיונית מאוד של אבות המזון לאורך השנה - סוכרים בראש השנה, שומנים בחנוכה, פחמימות בפסח ועוד היד נטויה...

אם להיות מדויק, קראתי ספרות מקצועית רבה בנושא, ניסיתי את דיאטת אטקינס עוד בזמן הצבא, אך בזמן ששותפי לדיאטה רק רזה ורזה אני נשארתי במקום, ניסיתי את שומרי משקל אבל הנקודות היו טעימות מדי, עבדתי בקונדיטוריה אבל שם במקום לקבל בחילה מהאוכל ההיפך הגמור קרה (האוכל צעק לי תפסיק לטעום אותי). לא הצלחתי להחזיק מעמד באף דיאטה. אני לא שמן מאוד אבל אם ייערך ערב התרמה לבנות המין היפה הזקוקות להשתלה נואשת של שפתיים או תחת, אוכל לתרום את מנת חלקי ואפילו בשמחה.

כח רצון הוא כנראה לא משהו שאפשר לקנות בקלות, המשפט "זה הכל בראש" כל כך נכון. אני מאחל לכולנו כוחות חדשים לשנה החדשה, שמשאלותינו יתגשמו ולכל מי שצריך - שנסבול מעודף אבל של כסף ובריאות ולא מעודף משקל.


שלכם,

קובי (kubush)

יום ראשון, 9 בספטמבר 2007

שוק לוינסקי



מהו שוק לוינסקי התל אביבי אם לא המקום ב"הא" הידיעה לכל אוהבי האוכל באשר הם. השוק שבפי רבים נקרא גם שוק התבלינים (אך לא רק) מצוי, כמה מפתיע, ברחוב לוינסקי שבדרום תל אביב. זהו אחד המקומות הייחודים והמעניינים בעיר, מדי שישי נערכים בו טיולים מאורגנים למיטיבי הלכת.

מרכזו של השוק מצוי ברחוב לוינסקי, אך מסביבו מקומות שיעניינו מאוד את אוהבי המטבח. ברחוב עצמו מספר חנויות המאתגרות את חוש הריח ממרחק רב - חנויות התבלינים. בחנויות אלו ניתן למצוא תבלינים ממינים שונים, סוגי קפה רבים, חליטות תה, פירות יבשים, מיני אגוזים ועוד. אחת מחנויות התבלינים שאני אוהב באופן אישי היא "חוביאן" של משפחת חוביאן.

בין חנויות התבלינים פזורות חנויות לממכר בורקס - הבורקס המפורסם של לוינסקי. אסור לפספס ואסור לשאול כמה שמן או כולסטרול יש בו. רק בריאות. בנוסף ניתן למצוא חנויות של יוצאי קהילת סלוניקי בהן מוכרים דגים מיובשים מכל המינים, גבינות כיד המלך וזיתים מכל הבא ליד - הצבעוניות הרבה היא תענוג של ממש לעין המתבוננת.

בצידי השוק מסתתרות פינות חמד שאני אוהב במיוחד, כמו רחוב כלי המטבח הלוא הוא רחוב החלוצים. מיד עם הכניסה לשוק מרחוב העליה פנו ימינה וחפשו את החנות של משפחת חייק - חנות קטנה ועמוסה מוצרי קונדיטאות שונים - תבניות, שוקולדים באיכות מצויינת, רינגים, תמציות, צנטרים ועוד. החנות אמנם קטנה ומבולגנת, אך היו סמוכים ובטוחים שהשירות בחנות תמיד אדיב וחייכני והמחירים טובים מאוד.

בצידו השני של הרחוב נמצאת החנות של משפחת גרובשטיין. נכון, משפחת גרובשטיין השכילה לבנות חנות מסודרת יותר ולפתח חוג לקוחות קבוע המגיע גם להשתלמויות ב"קומה שמעל החנות" מעת לעת, אך משהו באווירת החנות אינו מושך אותי להיכנס אליה (גם המחירים לא נמוכים במיוחד). חנויות נוספות מצויות לאורכו של הרחוב ומציעות מכל טוב כלי המטבח.

במסגרת ההכנות הקדחתניות לערב ראש השנה הממשש ובא, גררתי איתי ביום שישי האחרון לסיבוב בשוק את חברתי ליאת. הסיבוב בשוק היה מהנה מאוד לשנינו, חבל שלא שעינו לתחנוניו של החזאי התורן רוברט אולינסקי שלא לצאת מהבית ללא מזגן נייד. מזל שהלחות הייתה מספיק כבדה כדי להמיס את כמויות השוקולד שקניתי מבלי שאזדקק ל"באן מארי". המתנה ארוכה לאוטובוס קו 40 הספיקה לכך בהחלט. לא לדאוג, לרוברט אולינסקי שלום.

הגענו בשעה 10:30 לשוק והתחלנו במסע הקניות בכל אותם מקומות חביבים שעושים את יום שישי להנאה של ממש. כשהרגשנו שבגדינו ספוגים דיו סיימנו את הסיבוב בקונדיטוריה המוכרת דברי מאפה טעימים מאוד, תוצרתם של אנשים הלוקים בפיגור שכלי. אני ממליץ באופן אישי על הבראוניז ועוגיות במלית תמרים.

משם נדדנו להתרגעות קלה בהרצל פינת יהודה הלוי בבית קפה. אמנם המקום מצוי בתוך בניין משרדים ענק, שנבנה קרוב לוודאי על חורבותיה של היסטוריה מקומית, אך מצבנו חייב מזגן, שתייה קרה ומהר ככל שניתן.
לשוק לוינסקי אוכל רק להודות על מסע מופלא המגלה לי בכל פעם מחדש כמה יפה הוא הסדר השורר בתוך האי-סדר.

קובי