מהו שוק לוינסקי התל אביבי אם לא המקום ב"הא" הידיעה לכל אוהבי האוכל באשר הם. השוק שבפי רבים נקרא גם שוק התבלינים (אך לא רק) מצוי, כמה מפתיע, ברחוב לוינסקי שבדרום תל אביב. זהו אחד המקומות הייחודים והמעניינים בעיר, מדי שישי נערכים בו טיולים מאורגנים למיטיבי הלכת.
מרכזו של השוק מצוי ברחוב לוינסקי, אך מסביבו מקומות שיעניינו מאוד את אוהבי המטבח. ברחוב עצמו מספר חנויות המאתגרות את חוש הריח ממרחק רב - חנויות התבלינים. בחנויות אלו ניתן למצוא תבלינים ממינים שונים, סוגי קפה רבים, חליטות תה, פירות יבשים, מיני אגוזים ועוד. אחת מחנויות התבלינים שאני אוהב באופן אישי היא "חוביאן" של משפחת חוביאן.
בין חנויות התבלינים פזורות חנויות לממכר בורקס - הבורקס המפורסם של לוינסקי. אסור לפספס ואסור לשאול כמה שמן או כולסטרול יש בו. רק בריאות. בנוסף ניתן למצוא חנויות של יוצאי קהילת סלוניקי בהן מוכרים דגים מיובשים מכל המינים, גבינות כיד המלך וזיתים מכל הבא ליד - הצבעוניות הרבה היא תענוג של ממש לעין המתבוננת.
בצידי השוק מסתתרות פינות חמד שאני אוהב במיוחד, כמו רחוב כלי המטבח הלוא הוא רחוב החלוצים. מיד עם הכניסה לשוק מרחוב העליה פנו ימינה וחפשו את החנות של משפחת חייק - חנות קטנה ועמוסה מוצרי קונדיטאות שונים - תבניות, שוקולדים באיכות מצויינת, רינגים, תמציות, צנטרים ועוד. החנות אמנם קטנה ומבולגנת, אך היו סמוכים ובטוחים שהשירות בחנות תמיד אדיב וחייכני והמחירים טובים מאוד.
בצידו השני של הרחוב נמצאת החנות של משפחת גרובשטיין. נכון, משפחת גרובשטיין השכילה לבנות חנות מסודרת יותר ולפתח חוג לקוחות קבוע המגיע גם להשתלמויות ב"קומה שמעל החנות" מעת לעת, אך משהו באווירת החנות אינו מושך אותי להיכנס אליה (גם המחירים לא נמוכים במיוחד). חנויות נוספות מצויות לאורכו של הרחוב ומציעות מכל טוב כלי המטבח.
במסגרת ההכנות הקדחתניות לערב ראש השנה הממשש ובא, גררתי איתי ביום שישי האחרון לסיבוב בשוק את חברתי ליאת. הסיבוב בשוק היה מהנה מאוד לשנינו, חבל שלא שעינו לתחנוניו של החזאי התורן רוברט אולינסקי שלא לצאת מהבית ללא מזגן נייד. מזל שהלחות הייתה מספיק כבדה כדי להמיס את כמויות השוקולד שקניתי מבלי שאזדקק ל"באן מארי". המתנה ארוכה לאוטובוס קו 40 הספיקה לכך בהחלט. לא לדאוג, לרוברט אולינסקי שלום.
הגענו בשעה 10:30 לשוק והתחלנו במסע הקניות בכל אותם מקומות חביבים שעושים את יום שישי להנאה של ממש. כשהרגשנו שבגדינו ספוגים דיו סיימנו את הסיבוב בקונדיטוריה המוכרת דברי מאפה טעימים מאוד, תוצרתם של אנשים הלוקים בפיגור שכלי. אני ממליץ באופן אישי על הבראוניז ועוגיות במלית תמרים.
משם נדדנו להתרגעות קלה בהרצל פינת יהודה הלוי בבית קפה. אמנם המקום מצוי בתוך בניין משרדים ענק, שנבנה קרוב לוודאי על חורבותיה של היסטוריה מקומית, אך מצבנו חייב מזגן, שתייה קרה ומהר ככל שניתן.
לשוק לוינסקי אוכל רק להודות על מסע מופלא המגלה לי בכל פעם מחדש כמה יפה הוא הסדר השורר בתוך האי-סדר.
קובי
מרכזו של השוק מצוי ברחוב לוינסקי, אך מסביבו מקומות שיעניינו מאוד את אוהבי המטבח. ברחוב עצמו מספר חנויות המאתגרות את חוש הריח ממרחק רב - חנויות התבלינים. בחנויות אלו ניתן למצוא תבלינים ממינים שונים, סוגי קפה רבים, חליטות תה, פירות יבשים, מיני אגוזים ועוד. אחת מחנויות התבלינים שאני אוהב באופן אישי היא "חוביאן" של משפחת חוביאן.
בין חנויות התבלינים פזורות חנויות לממכר בורקס - הבורקס המפורסם של לוינסקי. אסור לפספס ואסור לשאול כמה שמן או כולסטרול יש בו. רק בריאות. בנוסף ניתן למצוא חנויות של יוצאי קהילת סלוניקי בהן מוכרים דגים מיובשים מכל המינים, גבינות כיד המלך וזיתים מכל הבא ליד - הצבעוניות הרבה היא תענוג של ממש לעין המתבוננת.
בצידי השוק מסתתרות פינות חמד שאני אוהב במיוחד, כמו רחוב כלי המטבח הלוא הוא רחוב החלוצים. מיד עם הכניסה לשוק מרחוב העליה פנו ימינה וחפשו את החנות של משפחת חייק - חנות קטנה ועמוסה מוצרי קונדיטאות שונים - תבניות, שוקולדים באיכות מצויינת, רינגים, תמציות, צנטרים ועוד. החנות אמנם קטנה ומבולגנת, אך היו סמוכים ובטוחים שהשירות בחנות תמיד אדיב וחייכני והמחירים טובים מאוד.
בצידו השני של הרחוב נמצאת החנות של משפחת גרובשטיין. נכון, משפחת גרובשטיין השכילה לבנות חנות מסודרת יותר ולפתח חוג לקוחות קבוע המגיע גם להשתלמויות ב"קומה שמעל החנות" מעת לעת, אך משהו באווירת החנות אינו מושך אותי להיכנס אליה (גם המחירים לא נמוכים במיוחד). חנויות נוספות מצויות לאורכו של הרחוב ומציעות מכל טוב כלי המטבח.
במסגרת ההכנות הקדחתניות לערב ראש השנה הממשש ובא, גררתי איתי ביום שישי האחרון לסיבוב בשוק את חברתי ליאת. הסיבוב בשוק היה מהנה מאוד לשנינו, חבל שלא שעינו לתחנוניו של החזאי התורן רוברט אולינסקי שלא לצאת מהבית ללא מזגן נייד. מזל שהלחות הייתה מספיק כבדה כדי להמיס את כמויות השוקולד שקניתי מבלי שאזדקק ל"באן מארי". המתנה ארוכה לאוטובוס קו 40 הספיקה לכך בהחלט. לא לדאוג, לרוברט אולינסקי שלום.
הגענו בשעה 10:30 לשוק והתחלנו במסע הקניות בכל אותם מקומות חביבים שעושים את יום שישי להנאה של ממש. כשהרגשנו שבגדינו ספוגים דיו סיימנו את הסיבוב בקונדיטוריה המוכרת דברי מאפה טעימים מאוד, תוצרתם של אנשים הלוקים בפיגור שכלי. אני ממליץ באופן אישי על הבראוניז ועוגיות במלית תמרים.
משם נדדנו להתרגעות קלה בהרצל פינת יהודה הלוי בבית קפה. אמנם המקום מצוי בתוך בניין משרדים ענק, שנבנה קרוב לוודאי על חורבותיה של היסטוריה מקומית, אך מצבנו חייב מזגן, שתייה קרה ומהר ככל שניתן.
לשוק לוינסקי אוכל רק להודות על מסע מופלא המגלה לי בכל פעם מחדש כמה יפה הוא הסדר השורר בתוך האי-סדר.
קובי
2 comments:
קובי, כתבתך עוררה בי געגועים למקום הנהדר שוק לוינסקי, לריחות ולטעמים וכן, גם לבלגן המסודר. כדאי להזכיר
ולא לשכוח את הקונדיטוריה הסלוניקית שבה ניתן לקנות את עוגיות השקדים המדהימות וגם את המסעדה התורכית הנפלאה.
מסכים עם הכותב על החנות של "חוביאן" !
אין מה לומר, האיכות של הסחורה מעולה! והמחירים שם טובים ושווים את הסחורה.
בנוסף, בעל המקום המקסים שהשירות אצלו אדיב וחם
הוסף רשומת תגובה