שבלול

ביום רביעי האחרון חיפשנו לנו מקום שקט לבלות בו רק שנינו. החלטנו שנמל תל אביב המחודש יהיה מקום הולם.

פיתוח הנמל בשנים האחרונות עשה פלאים במקום. לאורך הנמל הצפוני נבנה דק עץ המעוצב כגלים, תאורה רכה ובתי קפה פרוסים לאורכו. עמידה במקומות מסוימים נותנת הרגשת אינסוף שפשוט מרתקת אותך למקום. הכל מאוד סטייליסטי, אפילו הדייגים דגים בסטייל.

עברנו לנו בין המקומות המוכרים, שלוותה, קום איל פו, ספידו בר, כולם היו עמוסים ונראה כאילו האנשים שפקדו אותם היו מעט משועממים. החלטנו לחזור על עקבותינו, מעברם השני של ההאנגרים ולחפש מקום על בן יהודה. עודנו צועדים, שמענו מוסיקת ג'ז חזקה בוקעת מתוך מועדון. התקרבנו והנה מועדון "שבלול" עמד לפנינו. החלפת מבט דומם בינינו הספיק כדי להבין כי הפור נפל: הערב שלנו נקבע על ידי השבלול.

מארחת חביבה פגשה אותנו בכניסה, שאלה האם הזמנו מקום והאם זו הפעם הראשונה שלנו במועדון. זכינו להסבר קצר וחיוך מקסים והתיישבנו בשולחן מרכזי וקטן. על הבמה עמדו 7 נגנים - "שביעיית הג'אז של אלברט פיאמנטה". לצערי ההופעה החלה בשעה עשר בערב ואילו אנחנו הגענו לקראת סיום. האנרגיות המתפרצות של השביעייה היו מדהימות, שביעייה משובחת שעוד ארצה לראותה בהזדמנויות קרובות. המקום התאים לאווירה שבעליו בחרו ליצור - אינטימי, שולחנות קטנים, אוכלוסיה בטווח גילאים 25-70, קיר אחד מצופה לבנים ואילו על המקביל תמונות אמנים המופיעים במקום כעדנה גורן, אלי מגן ועוד.

מרוב התפעלותי מהמקום כמעט שכחתי - איך אפשר בלי אוכל? התפריט אינו רחב מדי וטוב שכך. בכל זאת זה מקום המכבד את יוצריו ומספק מנות שניתן לאכול בין ההופעות (לי לפחות לא נעים לנשנש סטייק כשמישהו מופיע מולי). הזמנו צלחת אנטיפסטי (שכחנו לומר למלצרית שחצילים לא יתקבלו בברכה ולכן הם נותרו כלאחר כבוד על הצלחת מבלי שנגענו בהם) - על הצלחת הונחו בצלי שאלוט שבושלו בבלסמי, פלפלים אדומים קלויים, ארטישוק מעולה, עגבניות חצי מיובשות, חצילים ו-3 פרוסות גבינה צהובה משובחת. ליווינו את צלחת האנטיפסטי במרטיני ביאנקו בשבילי ומשקה אניס בשביל עמי. מאוחר יותר הזמנו גם עלי גפן שתובלו בתוספת בהרט באורז, תוספת שדווקא הייתה מבורכת.

בדומה לצלחת האנטיפסטי, ניתן להזמין במקום צלחת נקניקים או צלחת גבינות, סלטים שונים וכריכים - אוכל קל התואם לאווירת המקום. עם סיום הופעתם של שביעיית הג'אז של אלברט פיאמנטה עלה ההרכב הצעיר הקווארטט של עופר שפירא - מהם נהנינו קצת פחות, כנראה שלהקות ג'אז (אינני מתיימר להיות מומחה גדול) משתבחות כמו יין עם השנים. שבלול הוא בהחלט מקום בו ניתן להתרווח על הכסא וליהנות מכל רגע.

קובי