גלעד ודניאל

בפעם הראשונה שהגעתי לגלעד ודניאל הייתה זו שעת ערב מאוחרת של אמצע השבוע. שעה בה חלקו הצפוני של רחוב דיזנגוף מתנמנם ושוכח עצמו כחלק מההמולה הטבעית של העיר תל אביב.

נכנסנו ארבעה אנשים למקום קטן מעוטר טפטים פרחוניים, ספה ואוירה נינוחה במיוחד. פניהן של המלצריות קרנו כאילו המתינו רק לנו. התיישבנו לקפה ועוגה שהיו מוצלחים וצלחו את המטרה לשמה הגענו.

בפעם השנייה, הגעתי מלווה בעוד חבר וחברה, שוב בשעות הערב המאוחרות של אמצע השבוע, הפעם כדי לאכול ארוחה מלאה ומנחמת למי שזה עתה עזבה את מקום עבודתה בשלוש השנים האחרונות. האווירה אכן הייתה מנחמת, האוכל פחות.

בפעם השלישית הייתי אורח המקום. היה זה לפני שבוע אגב ארוחת צהריים עם עורכת אתר תל אביב סיטי. מאחר והיה מדובר בשעת צהריים החלטנו לשבת דווקא בחלל החיצוני והמואר של המסעדה. הדבר הראשון אליו שמתי לב היה השוני התהומי באווירה שמשדר המקום בין ערב וצהריים, בין פנים וחוץ. הרגשה אינטימית או רומנטית לא הייתה שם. והאוכל? תיכף נדבר עליו.

ביקור ב"גלעד ודניאל" במהלך שעות הערב מומלץ הרבה יותר משעות הצהריים. הערב משווה למקום אוירה שמתאימה מאוד למי שמחפש את הפינה לחיכוך מאופק ומפלט שקט מהמולת הרחובות הסובבים. החלק הפנימי "חם" יותר. השירות במקום פשוט ולא מתאמץ מדי.

האוכל ב"גלעד ודניאל" אינו מן הגדולים שאכלתי, וגם אינו שואף לכך לדעתי. לכן צריך לבוא עם ציפייה נכונה. בביקורי השונים במקום טעמתי בין המנות הראשונות מנה מצוינת של קרוסטיני עם גבינת עיזים ופסטו שלוותה בסלט עם רוטב חרדל. 'טארט פין' שמוגש במקום ועשוי מבסיס טארט עם פלפל קלוי גבינת פטה, רוקט ורוטב טעים גם הוא.

מנה נוספת שטעמתי הייתה פונדו שהכיל גבינות גרוייר, פרמזן ואמנטל יחד עם חתיכות לחמים ופרוסות סלמי בצד.

הפונדו נשלט ביד רמה דווקא ע"י גבינת הגרוייר כך שהפרמזן והאמנטל הורגשו פחות. הסלמי היה סתמי ולא הצטיין באיכותו. לא ברור מדוע הפונדו נקרא בתפריט פונדו איטלקי שכן הנוכחות האיטלקית היחידה בו הגיעה מצד הפרמזן. הפונדו, מאכל שוויצרי במקור המורכב בבסיסו מגרוייר, אמנטל ויין לבן, דווקא מאכל שנחשב "חברתי" מאוד והתפספס מעט לטעמי. בכל מקרה, לא הגענו לקרצף את תחתית הכלי כפי שנהוג בפונדו עילית.

בין המנות העיקריות תמצאו מהמבורגר ועד קוסקוס (בשרי או צמחוני). בשל אהבתי הרבה לקוסקוס לא עמדתי בפיתוי וטעמתי את הקוסקוס הבשרי שהגיע לוהט מדי ועתיר נוזלים. המנה הייתה טעימה מאוד, אם כי שוש, שכנתם הטריפוליטאית של הורי, האכילה אותי מדי שישי קוסקוס עשיר יותר מוצקים ופחות נוזלים. ייתכן ומדובר בגישה עדתית שונה. עוד בעיקריות טעמתי את כבדי העוף על מצע פירה שהיו טובים ועשויים במידה.

אגף הקינוחים במקום מדבר בשפה שונה לחלוטין. כאן הצרפתית שולטת וכך גם העשייה. קרפ הערמונים דקיק, טעים ולוקח את האצבע לטיול על הצלחת ללקט כל שארית שנותרה עליה בטעות.

קינוח עוגיות המקרון יוצא דופן, ובייחוד הפטל והפיסטוק. טוב שהן שומרות על עצמן מסוגרות במטבח. לולא היו עושות כן קשה היה לשלוט ביצר לקחת עוד ועוד. המקום מציע מקרון פטל, פיסטוק, אספרסו, שוקולד וערמונים. מעדן אמיתי.

ביקורי הראשון במקום, הוא גם זה שבעצם ממצה את מהותו. יש להגיע בשעות הערב, לשבת בפנים להזמין שתייה חמה וקינוח. סידור זה יבטיח לכם הנאה מקסימלית מתוך ציפייה פרופורציונאלית.

קובי קלייטמן kubush

הכתבה התפרסמה גם באתר תל אביב סיטי