המטבח/בננה יושימוטו

אפתח בוידוי שישמע אולי אידיוטי. את הספר "המטבח" רכשתי בגלל שמו וציור מקלות האכילה שעל עטיפתו. אני מתנחם בכך שהספר הגשים את מטרתו.

מזה מספר שנים, אני מחפש בכל חנות אליה אני נכנס הקשר לתחום הקולינארי - ספרים, סרטים, ביגוד ועוד. הסיבה פשוטה, אני שואף להרחיב את ידיעותיי ודעותיי בתחום ולא רק בפן המקצועי מעשי , אלא גם בפן התרבותי שאינו נעדר את הקולינריה. אפשר בהחלט לומר שהיום אנחנו מבינים משהו שעמים אחרים כמו יפנים או איטלקים הבינו כבר מזמן, אול אינו רק לשם פיטום עצמי, אוכל הוא "מזון לנשמה" וככזה נוצרות יצירות רבות בשמו.

היתקלותי בספר המטבח אותו כתבה בננה יושימוטו אינה היתקלות ראשונה בספר אלא גם התנסות ראשונה בקריאת ספר שתורגם מיפנית. את מלאכת התרגום ביצעה שונית שחל פורת שעם סיום הקריאה רכשה לה מעריץ קנאי לשפה היפנית אותה היא דוברת.

החשש הגדול ביותר שליווה אותי מהלך קריאת הספר וגם התממש בחלקו, הוא בורותי בתרבות היפנית הענפה. כהדיוט בתחום אני בטוח שעברתי על משפטים שלמים בספר שהייתי צריך להבין אחרת. יחד עם זאת, הקריאה בספר הסבה לי עונג רב וגרמה לי להפליג במחוזות הדמיון.

הספר נפתח כך:
" המקום האהוב עלי ביותר בעולם הוא המטבח.
לא משנה לי המיקום ולא משנה הסוג - אם זה מטבח, המקום
שבו מכינים אוכל, טוב לי. אני מעדיפה מטבחים שנעשו נוחים
לעבודה הודות לשימוש תכוף, שיש בהם מטליות יבשות, נקיות,
ואריחים לבנים, מבהיקים." (פרק 1 ע"מ 9)

בהמשך הספר בפרק 2 אנחנו פוגשים בתיאור נוסף:
"אבל הקיץ ההוא, שביליתי במטבח ההוא, היה לי פסגת האושר.
לא פחדתי בכלל מכוויות או מחתכים. בלי מאמץ ויתרתי על שינה
כדי לבשל. כל יו ם רעדתי מעונג כשחשבתי שהמחר יביא אתו
אתגרים חדשים. עוגת הגזר, שאת שלבי הכנתה ידעתי בעל פה,
עזרה לאחות את השברים שבלבי. בנחרצות של אהבה עד מוות
חפנתי עגבנייה אדומה להפליא שמצאתי בסופרמרקט.
כך טעמתי טעמו של עונג אמיתי. אחר כך היה מאוחר מכדי
לסגת." (פרק 2 ע"מ 61)

הספר אינו מתרחש כולו במטבח, אלא סובב אותו באותה פיקחות בה משתמשת יושימוטו בכתיבתה. בספר תמצאו סיפורי חיים ומוות, אהבה וחברות אמיצה, כולם בסגנון היפני המפתיע לדברי מבקרים יפנים שמרנים.

בננה יושימוטו הוא שם העט למאהוקו יושימוטו. בננה נולדה בשנת 1964 לאחד מהפילוסופים היפנים המשפיעים ביותר של שנות ה-60 טקאקאי יושימוטו.ספר זה הוא ספר רומן הביכורים שלה ונכתב בעודה מלצרית במסעדת מועדון גולף. לדבריה הושפעה מסופרים אמריקניים כגון סטפן קינג וטרומן קפוטה. הספר זכה להמלחה מסחררת ביפן עד כדי הדפסת 6 מהדורות ביפן בלבד ועריכת שני סרטים (הפקת הטלוויזיה היפנית והפקה הונג קונגית).

מקווה שתרכשו את הספר ותיהנו ממנו כפי שאני נהניתי.

שלכם,

קובי קלייטמן