מסעדת רפאל - לא מה שחשבתם

אין הרבה מסעדות ששמן מוכר וידוע כ"רפאל", מסעדה עטורת שבחים שהקונצנזוס סביבה איתן ושריר. יתרה מזאת, "רפאל" כה אהודה שספק אם אי פעם תשמעו לשון חורשת רעות אודותיה.

עבור מי מכם שטרם ביקר ב"רפאל", מדובר על מסעדה הממוקמת בקומה התחתונה של מלון המלך דוד בתל אביב (הירקון 87). החלל הרחב של המסעדה, המעוצב בחן רב וברכות שקשה להתעלם ממנה, יכול להכיל בקלות מספר רב של סועדים. אבל את "רפאל" מאפיינת דווקא תחושת אינטימיות. לאופי המקום תורם לא מעט נופם הפנורמי של הטיילת וחוף הים הנשקף מהחלונות הגדולים, מה שהופך את המסעדה לתל-אביבית כל כך.

גם השירות ב"רפאל" לעילא ולעילא. אני מתכוון לבדיקות מדודות של המלצרים את השולחנות, המלוות בשאלה "האם המנות לטעמכם?", כמו גם להגשת קראף המים, מזיגתם לכוסות והקפדה על ניקוי השולחן בין המנות בצורה כמעט בלתי מורגשת. אלה תכונות שהלוואי והיו מדביקות את כל המלצרים בארץ. אני מנחש שצוות המלצרים במקום עובר סדרת חינוך קשה אך משתלמת, כשחושבים על הסועד שזוכה לשירות קשוב, אדיב ומצוין.

לכן אין פלא שרפי כהן, שף המסעדה, צוטט פעם (7/2003) באומרו: "אני פרפקציוניסט. פרפקציוניזם מהסוג שעושה אולקוס. כרגע אני שאוב למסעדה ולקריירה ואין לי זמן לדברים אחרים. אהבה לא תהיה לי עד שארגיש שסיימתי את המלאכה". מילים אלו אכן מגולמות במסעדה במלואן. בכל מה שקשור לשירות, ניקיון, סרוויס, מיקום ואיכות מרכיבי המנות, "רפאל" היא כליל השלמות.

ובכל זאת, חידת ההצלחה של "רפאל" מעולם לא התפענחה לנגד עיני בגלל אלמנט אחד קריטי – האוכל.

בשנה האחרונה ביקרתי מספר פעמים ב"רפאל", ימים שונים, שעות שונות, תפריטים שונים. בכל פעם זכיתי למנות פתיחה ומנות עיקריות שנוצרו ממרכיבים באיכות בלתי מתפשרת, מירקות שזועקים טריות ומרטבים מצוינים. אך התפיסה הפרפקציוניסטית של כהן עד כדי כך מושלמת שהיא חסר תעוזה ועניין. הכול ארוז ומוגש באופן מוקפד, הכול מאוד מדוד, מאוד מדויק, טכני. משעמם.

תחושת השעמום מ"רפאל" זכתה לביסוסה הסופי בביקור האחרון שלי, בעקבות התנסות בתפריט ארוחת סוף שבוע. הייתה זו סעודה בחברת 4 אנשים נוספים. בין המנות הראשונות שהוגשו לנו היו סיגרים מרוקאים ממולאים בעגל חלב ובלוית טחינה, חציל בלאדי שרוף עם יוגורט כבשים וטחינה, גרבדלקס סלמון כבוש מלווה בנגיעות קרם פרש עם ביצי דגים אדומות וויניגרט טעים, "סלט תוניסאי" - שהורכב מתפוחי אדמה, אנשובי, טונה וביצה חצי קשה - וירקות ממולאים.

המנות היו טעימות, אולם אף לא אחת מהמנות התבלטה באופן מיוחד. ניתן לסנגר ולומר שהמטרה הייתה שטעמי המנות ישתלבו היטב, ובכל זאת הייתי מצפה ליותר מ"רפאל".
גם המנות העיקריות שהזמנו היו עשויות כהלכה. ביניהן שניצל עגל, ניוקי עם שרימפס, נתח סינטה יפה ודניס צלוי. כולנו התמלאנו, אך לא מנחת

לקינוח הזמנתי צלחת עם מבחר פטיפורים שזכרתי לטובה מאחד מביקוריי הקודמים. גם הפעם היא הייתה טעימה אך משהו בחינניותה נפגם, למרות הסידור היפה.

הארוחה הזו חיזקה בעיני את אמיתות האמירה כי רמתו של השף אינה נמדדת רק בהכנתם של מאכלים מסובכים, אלא דווקא בהכנה המצוינת של המאכלים הפשוטים. אלא שבמקרה זה הפשטות שלטה בכל. גם אם נהניתי מהטעמים, טעם ההחמצה חזר שוב ושוב.

על אף כל השבחים המורעפים עליה, "רפאל" היא סתם מסעדה. נכון הוא שהמנות מוגשות באופן מתוחכם, המיקום מנקר עיניים והמחירים מנקרי כיסים. אבל האוכל פשוט רחוק מלספק חוויה קולינארית בעלת מעוף.

לסיכום אומר שמאכזב מאוד להגיע למסעדה בציפייה ליפול מהכיסא ולגלות שהדבר היחיד שנפל בארוחה הזו היה צלחת הפירה על ביתם של חבריי.

שלכם,

kubush & amiki

לאתר של "רפאל"