יום שבת, 12 באפריל 2008

יום ה"ט" הלאומי


הרגע החלטתי שהיום הוא יום ה"ט" הלאומי בישראל. פתטי כל שזה ישמע, המציאות עולה על כל דמיון.

את היום שאמור היה להיות שמשי ובהיר, אך לצערי התגלה כשמשי ואביך משהו, התחלנו בחוף טנטורה - הלא הוא חוף דור המיתולוגי. חוף דור, מצוי בין קיבוץ דור לקיבוץ נחשולים ממש צעד וחצי מפורדיס. אל מול חוף נקי כמעט מקהל מבקרים בעונה זו של השנה, אך לצערי לא נקי מאשפתם של אותם מתי מעט טרחו להשאיר, מצויים איים קטנים ומפרצונים מזמינים. ים כחול, שקט ושונה ממה שאנחנו מכירים מחופי תל אביב דרומה.


ייעדו השני של הטיול אמור היה להיות דלית אל כרמל שמהר מאוד הפך למדרחוב זכרון יעקב. הופתענו לגלות מדרחוב שוקק. סבך האנשים הקשה מעט על המעבר, אך לא מנע מבעדנו להשיג את ה"ט" השני להיום - טעימות גלידה בתחילת המדרחוב (אלכסונית לבית הכנסת). לקחנו כל אחד כדור גלידה - עמי כדור גלידת וניל עוגיות שהיה רגיל ומשמים ואני גלידת לואקר שחפנה בתוכה חתיכות מהוואפל האמיתי והייתה פשוט טעימה להפליא.

שעת הצהריים הגיחה במפתיע. היה זה סימן להתחיל בחיפוש אחר אתר ציד מתאים. זכרון יעקב לא קרצה מפאת הרגשת התיירותיות הכבדה במקום, באזור התעשייה של קיסריה הלכנו לאיבוד ולבסוף מצאנו עצמנו בהרצליה פיתוח. מיקמנו את הרכב בחניון שמול Tike, Tapeo ו-Goya. שלוש מקומות שטרם הספיקונו לאכול בהם. הבחירה הראשונה הייתה Goya, אך מאחר והמקום היחיד היה בישיבה על הבר - ויתרנו.

ב- Tapeo התקבלנו גם כן בנסיון להושיבנו על הבר, ניסיון שכשל מיד כשהצגתי את פרצופי הפולני בנוסחו הלא מרוצה. המארחת השתכנעה כי שולחן רגיל יתאים לנו באותה המידה. בדיעבד אינני מבין את פניה האובדות של המארחת עם כניסתנו באשר למציאת מקום ישיבה עבורנו, שכן המקום היה מלא בפחות מ-20 אחוזים מתפוסתו המקסימלית כשנכנסו וכך גם כשפנינו ללכת. המקום רחב ידיים ונדמה כאילו הזמן הנכון להגיע אליו הוא בשעות הערב ובפרט בערב של סוף השבוע, אז המקום וודאי רוחש אנשים מחד ואינטימי יותר באווירתו מאידך.

המלצרית שלנו המליצה לנו על 3-4 מנות לכל אחד. כאנשים ממושמעים קיבלנו את המלצתה והזמנו 7 מנות אותן ליווה יין בית לבן ספרדי שאינני יודע לנקוב בשמו, אבל יכול לומר שהיה מעין שלוב שבין ריזלינג ומוסקטו. סה"כ סביר.
המנות שהזמנו נעדרו פירות ים ודגים והתמקדו יותר בירק ובבשר:
קוקה אספינקס אי פאסאס, קסדיה, פימיינטוס, טורטיה ראפ פרגיות, גלילות סינטה צרובות, אליטס דה פויו.

המנות הוגשו בצורה סבירה. אני חייב לומר שהמנות היו טעימות ומשביעות אם כי לא היה בהן ייחוד דרמטי שגרם לי לנדוד במחשבותיי אל ספרד הרחוקה ולצעוק "אולה". קינחנו בתה נענע ובמה שכבר מזמן אינו רק קרמשניט, אלא מילת קוד לבצק דק עם קרם חלבי בתוכו - מיל פיי תפוחים עם מסקרפונה. אם הייתי צרפתי קרוב לודאי שהייתי צריך לחפש עוד שעות רבות את 992 עלי הבצק הנותרים שמבטיחה המילה "מיל" שכן היו שם רק שמונה.

אסכם בכך שאומר כי האווירה והאוכל בסה"כ טובים, חסר היה לי הפוטנציאל המלא שיכלו אותם המוצרים לממש, אולי בהגשה מעט שונה או עם "קריצות" מעניינות יותר.
אם עדיין אינכם בטוחים מה בדיוק מכל הסיפור ממלא את יום ה"ט" הלאומי, הרי לכם סקירה נוספת:
* טנטורה
* טעימות גלידה
* טאפאס ב-Tapeo

בטיאבון,
קובוש

5 comments:

Shlomi אמר/ה...

היי
את יום ה "ט" מציינים לפי לוח עברי י בניסן או לפי לוח לועזי 12/04 ?
אני צריך לדעת איך לציין זאת בלוח השנה.
קבלו ח"ח על כך שהצלחתם למצוא מקום חניה בשבת בצהרים בהרצליה פיתוח.
נשמע שהייתה ארוחה מהנה.
שיהיה לכולם בטיאבון וחג חירות שמח וכשר

טלי אמר/ה...

יותר מהכל הכתיבה שלך כל כך כיפית...
ממש מעטוררת רצון להצטרף
אני מוכנה לאמץ את יום ה ט ולהפכו למס' ימים (יש לי חיבה מיוחדת לאוט...)
נשיקות
ושעמי לא יקנא.
טלי

Notebooks אמר/ה...

Hello. This post is likeable, and your blog is very interesting, congratulations :-). I will add in my blogroll =). If possible gives a last there on my blog, it is about the Notebook, I hope you enjoy. The address is http://notebooks-brasil.blogspot.com. A hug.

אנונימי אמר/ה...

חשבתי להגיב ולומר נושא מסודר, עשית את זה בעצמך? זה באמת מדהים!

אנונימי אמר/ה...

Need to keep testing my blog. Not working as I want it to yet. Thx for the theme. Maybe this will get mine to look better..