לה ויניה פריז - La Vinia Paris

 

 La Viniaחנות היין המרשימה ביותר שראיתי בפריז, ממוקמת ב- 3 boulevard de la Madeleine הסמוך לכיכר מדלן היוקרתית. לחנות בת שלוש הקומות ישנן לא מעט הפתעות בשרוול ומחירים המתאימים לכל כיס. השאלה היא עומקו של הכיס.

החנות מחולקת לשלוש קומות: קומה תחתונה ובה יינות צרפת מחולקים לפי אזורי היין ויינות ממדינות נוספות החל מאיטליה, גרמניה, פורטוגל וכלה בלבנון (סוג אחד) וישראל (שני סוגים). קומת כניסה המכילה גם היא בעיקר יינות צרפתיים וקומה עליונה בה ממוקמים הכוהלים (וודקה, רום, וויסקי ועוד..), בר והחלק החשוב ביותר – השירותים.

 

הגימיק ששבה את ליבי היה עמדות הטעימה בחנות. ובעצם, למה לא לעשות זאת גם בארץ? אין ספק כי מבחר היינות העצום מבלבל מאוד ובעוד עלויותיה של שורה אחת מיינות החדר המיוחד בקומה התחתונה, מסתכם בערכה של משכנתא עבור דירה בתל אביב, קשה לצפות מאדם סביר לטעום ולהכיר כל מה שבאמת היה חפץ.

בקופות הכניסה לחנות ניתן לרכוש כרטיס מגנטי ולהטעין אותו בכל סכום שתבקשו. בחנות 4 עמדות טעימה ובכל אחת כשבעה סוגי יין. מחירי הטעימה משתנים עם סוגי היינות. בכל עמדה ניתן לראות את בקבוקי היין ולקרוא עליהם מעט מן הפרטים החשובים. כל שנותר עליכם לעשות הוא לשלוף כוס זכוכית מהמתקן שליד עמדת הטעימה, להכניס את הכרטיס המגנטי לחריץ, למקם את הכוס וללחוץ על הכפתור מעל הכוס. זהו, עכשיו אתם יכולים לטעום יין. כך למשל קרה שטעמתי יין מבורדו  Chatea Bailly 2003 rouge Pessac leognan  ב-9.90 יורו בעוד הבקבוק שלו עולה 120 יורו.

החנות נעימה מאוד, בילינו שם למעלה משעה, השירות סביר וההיצע אדיר. המחירים שאציין הם אמנם הגבוהים והמרשימים אבל מדובר בחנות שניתן לרכוש בה יינות גם במחירים עממיים.

מצאנו בחנות יין לבנוני Chateau Marsyas 2009 (30.53 יורו בקבוק) ומאידך 2 בקבוקים של יקבי רמת הגולן: סירה 2009 מסדרת ירדן (26.32 יורו בקבוק)  ושרדונה 2009 מסדרת גמלא (16 יורו בקבוק) - כבוד!

מצאנו גם כל שאטו צרפתי אפשרי במחירים הנעים בין מאות יורו ועד עשרות אלפי יורו. יקב Paul Jaboulet Aine הרמיטאז' ב-21,055 יורו לבקבוק, שאטו מוטון רוטשילד 2000 במחיר 2,510 יורו לבקבוק, שאטו לאטור במחירים הנעים סביב 1,500 יורו לבקבוק, שאטו לאפיט רוטשילד 1993 במחיר 1,790 יורו לבקבוק לעומת בציר 1995 הנמכר ב-2,405 יורו לבקבוק, שאטו מרגו שמחירו נע סביב 2130 יורו לבקבוק, Romanee St. Vivant 2005 במחיר 3,000 יורו ואילו בציר 2006 במחיר 2,000 יורו.

נגעתי, לא שתיתי ולא שברתי. אם הייתי שובר כנראה שהייתי מנקה את הרצפה כשאני בתפקיד הסמרטוט. כנראה שגם היה מוצא נגדי צו עיכוב יציאה מצרפת בגין חוב ללה ויניה. לומר את האמת? לא אכפת לי. אני בטוח שאפילו בבתי הסוהר הצרפתים מוגש יין טוב.

לחיים,

קובי



שערוריית האלכוהול

שערורייה. זו המילה היחידה שאני מוצא כמתאימה לעלות המשקאות האלכוהוליים במועדון ה-ZIZI שברח' קרליבך בתל אביב.

איננו יוצאים לרקוד באופן תדיר ולכן בכל פעם שזה קורה אני נדהם מחדש מאותה הסיבה בדיוק. אין לי כל טענה כלפי אלו הרוצים להרוויח בעסק שאינו קל לתפעול וזאת בלשון המעטה. יחד עם זאת אני בהחלט חושב שצריך לשים גבולות ברורים לתמחור השערורייתי של המשקאות האלכוהוליים במקומות מסוג זה.

אתמול הייתי בפעם הראשונה במועדון ה-ZIZI. אני חייב לציין שהמרתף רחב הידיים בהחלט מספק את הסחורה בכל הנוגע לאווירה, זאת על אף שבתחילה (1:00) לא ניתן היה לראות כמעט מטר קדימה משל היינו בתוך ענן וולקני חשוך. לקראת השעה 2:00 בעוד מתמלא המקום בשוק הבשר של קהילתי המשגשגת החלו האורות להתפתח סביבנו גם כן.

זוגי ואחיו רצו לשתות וודקה, לכן ביקשתי ז'וּבּרוּבְקה מהברמנית שהיא הוודקה המועדפת עלינו. ה-Fag hag המחומצנת בהתנשאות מיותרת ומטופשת לחלוטין ניסתה ללמד אותי, כן אותי את רזי השפה הפולנית כשתיקנה את הגייתי מוודקה ז'וּבּרוּבְקה לזוׁבּרוׁבקה. אם היא הייתה באמת יודעת פולנית ולא הייתי חושד שהחימצון הרב השפיע על פעילות אחת מאונות מוחה באופן קריטי, הייתי שולח אותה דו יִסְנִה חוׁלֶרָה (זה לא מקום על מפת פולין אבל בהחלט בפולנית תקנית).

ז'וּבּרוּבְקה לא הייתה בנמצא. כן היו לה 2 סוגים אחרים ביניהם וודקה מסוג Gray goose (אוז אפור). מדובר בוודקה צרפתית מסוג פרימיום. בלית ברירה ביקשתי שני "שוטים" (30 מיליליטר כל אחד אם אינני טועה). בשמחה רבה מזגה לנו המחומצנת את 2 השוטים וביקשה מבלי להניד עפעף 114 שקלים חדשים (57 ₪ לשוט).

אם היה בידי שוט באותו הרגע הייתי מצליף בבעלי המקום החמסנים ותאווי הבצע. בקבוק 750 מיליליטר משקה כזה עולה סביב 240 ₪ (למוסדות אני מניח שכמחצית). אם נבצע חישוב לפי המחיר המקסימלי הרי שבבקבוק כזה קיימים 25 "שוטים". 25 הזמנות כפול 57 ₪ הם 1,425 ₪. כלומר רווח של קרוב ל-600% וזה מבלי להתחשב בעלות האמיתית הנמוכה הרבה יותר למועדון. המצב עם משקאות אחרים דומה באופן יחסי.

האין גבול לתאוות הבצע? אני חייב לציין שבאותו הרגע שילמנו כמובן, אך תחושת הגזל העיבה על ההנאה. למזלי הזמנו רק שני "שוטים" כיוון שאני הייתי הנהג התורן וככזה לא שתיתי כלל. אם היה לי מעט אומץ הייתי מותיר את המשקאות לברמנית ותגרגר את "הזהב" הזה בעצמה.

העלויות הללו פשו כמעט בכל המועדונים התל אביבים והפכו למקור הכנסתם העיקרי אם אינני טועה של המועדונים השונים.

עוד לפני שנכנסנו למקום צפינו באנשים "מתדלקים" את עצמם במשקאות חריפים בחניוני הסביבה. מנהג מקובל מאוד ובעיקר זול לבליינים. אם כבר וודקה רד-בול לפחות במחיר סביר.

אני מוצא את אותם אנשי חניונים עושים את המעשה הנכון ביותר שניתן לעשות כדי להקטין את רווחיותם של בעלי מועדונים כמו ה-ZIZI. לא כי עיני צרה בפרנסתם של אחרים, אלא כי צריך לשים גבול סביר והוגן למחירי האלכוהול.

שלכם,

קובי