מה נסגר פה עם ניקו?

הם שאלו: נלך ל"ניקו" הערב לפני הסינמטק?
עניתי: למה לא? ננצל את ההזדמנות לצלם מנות
כדי שאוכל לכתוב סוף כל סוף על המקום שמנות
הקינוח שלו מעוררות השראה.

היא עמדה בפתח מקופלת מקור ושאלה: הזמנתם?
עניתי: לא, אבל יש מקום.
ענתה: שנייה. ושאלה את אחראית המשמרת: שולחן אחת עשרה? ("כן" נשמע ברקע)
שאלתי: שניכנס?
ענתה: וודאי.

כך התיישבנו ביום שישי לפני שבוע ארבעה אנשים ב"ניקו" בפינת שד' רוטשילד מרמורק, אל מול אימת מבנה תיאטרון הבימה המתחדש. הייתה זו לי הפעם הרביעית במקום אותו כבר הספקתי לחלוק עם חברים ואף עם אימי באחד מימי אבטלתי האחרונים.

על "ניקו" שמעתי לראשונה בתוכנית "בילוי נעים" של מולי שפירא, לה אני מאזין בהנאה כשמזדמן לי בבוקר יום שישי. עברו מספר שבועות עד שהלכתי למקום שהתהדר בפתיחתו בקינוחים המיוצרים במקום. הלכתי וחזרתי שוב ושוב.

קוראי הבלוג הנאמנים יודעים וודאי שמאז היותי ביקורתי מעצבן ובלתי נלאה, קינוחים אני שופט תמיד לחומרה. במקרה של "ניקו" הספקתי עד כה לטעום כמעט מכל הקינוחים המוצעים במקום. באופן עקבי ודי מרגיז הקינוחים הוגשו ללא רבב. בעוד השדון האדום עם הקלשון על כתפי השמאלית מנסה בכוח לשכנע אותי לכתוב דברי סלידה, לא הצלחתי למצוא דבר שהרגיז אותי או הוציא אותי מדעתי. כמה תיקונים מינוריים והמקום זוכה לציון 5 מתוך 5.

כשבוחנים את התפריט של ניקו, אפשר בקלות למצוא שם גם מבחר מנות עיקריות וראשונות, במחירים גבוהים לטעמי. בפעמים בהן הגעתי למקום, היה זה או אחרי ארוחה במקום אחר בו הקינוחים לא קרצו לי במיוחד, או לקפה וקינוח. כפי שציינתי, מעולם לא התאכזבתי.

בין מנות הקינוח טעמתי את פירמידת שוקולד, מנה מאסיבית הנתמכת בין שני דפי שקולד גדולים ומכילה בתוכה הרבה מוס שוקולד מרוכז בינות בצק שוקולד וקוקוס. המנה מונחת בתוך רוטב וניל מנוקד יפה בוניל עצמו. מנת שוקולד נוספת שאכלתי הייתה "או לה שוקולד". המנה מוגשת על צלחת מוארכת בה מונחים בסדר מופתי קראנץ' שוקולד, מעליו מוס שוקולד, טוויל קפה עגול מקופל ובקומה העליונה כדור גלידת שוקולד מריר. המנה יפה מאוד וגם אם נראית קטנה על הצלחת האימתנית, משביעה מאוד. כאן ההערה היחידה שלי למקום – גלידת השוקולד אינה מוצלחת. אמנם הקור של כדור הגלידה מסייע באכילת שאר המנה הכבדה, אך הוא פשוט לא טעים ומקלקל מעט את המנה כולה.

לא רק שוקולד יש בתפריט הקינוחים, טעמתי את מנת הטירמיסו הלא שגרתית. נכון הוא שישנן פרות קדושות שלא כדאי לשחוט ולכן טירימיסו צריך להגיע לשולחן כטירמיסו קלאסי ובלי הרבה משחקים. הטירמיסו כאן היה דווקא משחק מעניין שדווקא עשה את המנה טובה מאוד. הטירמיסו שהוגש בגביע ששילב בתוכו קראנץ' אגוזים וטעמי תפוז שהגיעו מחתיכת מרשמלו מעולה עם ליקר גראנד מרניה. עוד ליוה את המנה שני מקרון שוקולד איכותיים מאוד.

בביקורי האחרון, ניגשה המלצרית ושאלה: מה קורה פה עם הקינוחים?
עניתי: אחלה, מה קורה איתך?
היא: פנתה ללכת במבט חתום וזגוגי מבלי להמתין לתשובה

בעת תשלום החשבון, שוב שאלה: מה קורה פה עם כרטיסי האשראי?
עניתי: רוצים לשלם

אפשר היה להמשיך ולתהות על קנקנה של מלצרית ה"מה קורה" שלנו ובו בזמן להזיל ריר על עוד מנות כמניפת התפוחים, הפרופיטרול, ברולה הבננות והפינק פבלובה. אלא שנראה לי כי עדיף יהיה אם כל אחד מכם יסור למקום כדי להיווכח במו עיניו, ובמו קיבתו, בקינוחים הטובים בתל אביב. שירות סביר תזכו כנראה לקבל רק ב-75% מהמקרים. מה קורה שם בניקו? אי אפשר להצליח עד הסוף?