יום שישי, 31 באוקטובר 2008

גורמה בשחקים

מבחיל, מגעיל, דוחה, מבאיש, מחליא, מלאכותי... תארים אלו ועוד ריחפו בעננות נמוכה וטורדנית במיוחד מעל ראשי, בעודי מביט במונח לפני ומנסה להגיע לידי החלטה מושכלת, בשאלה הרת גורל. השאלה היא האם מי שרוצה להיקרא בבוא היום מבקר מסעדות מקצועי ומכובד יכול להרשות לעצמו להיראות בשלבי הקריירה המוקדמים שלו אוכל מן הסעודה שזה עתה הונחה לפני בידי דייל כעוס או לאו?!

לפני שבוע וחצי בעוד חול המועד סוכות בשיאו, טסתי לבירת גרמניה הלא היא ברלין. עליתי יחד עם זוגי לטיסה בחברת תעופה גרמנית שהייתה לי זו הפעם הראשונה לטוס בה. התלוותה אלינו חברתנו לימור, אך לצערנו לא זכינו לטוס באותה הטיסה מפאת מועדי הזמנה שונים עוד בארץ.

את המטוס הייתי מתאר כלא יותר מרפסודה עם כנפיים מודבקות בדבק שלוש שניות ואת הדייל והדיילת שליוו את הטיסה כלא יותר מבעלי אקצנט גרמני חריף ונכונות נמוכה לשיתוף פעולה באנגלית. האוכל? גורמה שחקים במיטבו.

במהלך הטיסה עלה בדעתי שחוה"מ סוכות הוא זמן פופולרי לטיסות שמטרתן גורמה. בפוסט הקודם שלי סיפרתי על אולימפיאדת IKA בגרמניה אליה יצאו שלוש משלחות ישראליות ועוד מספר מועמדים עצמאיים לנסות את מזלם בהתמודדות על מדליות הזהב (על תוצאות האולימפיאדה וראיון עם אחד המשתתפים אספר בכתבה נפרדת). מבקרי מסעדות מהעיתונים השונים יצאו גם הם לסיורים קולינריים ביעדים שונים בחו"ל. השאלות שהטרידו אותי, עד שהטרידה אותי המנה עצמה היא האם אנשים אלו אכן מבלים חלק מזמן הטיסה במלחמה אל מול סכו"ם פלסטיק גמיש כגומי ומגשיות מחוממות? (זאת בהנחה שמכובדים אלו אינם טסים במחלקות ראשונות של חברות תעופה גדולות). האם בניגוד מוחלט לרעיון הקודם, מעבר דיילי החן בין שורות המטוס עם עגלות ריחניות הוא הסימן לאותן פרסונות לשלוף את סל הפיקניק הקטן שהרכיבו להם לדרך ולהניחו אל שולחן הסעודה המשוכלל שבכיסא לפניהם? מעניין...

ובכן, ארוחת הבוקר או הלילה המאוחרת הוגשה לנו בשעה 04:30 לפנות בוקר. השעה הייתה בדיוק הזמן בו סיימתי לנשנש את שערותיה של מתמתחת גרמניה אולימפית שישבה במושב לפני. יש בידי חשד סביר שכיסוי עיניים מקטיפה שחורה, הטיית המושב עד לזנב המטוס והתמתחות מעל לכיסא בכל רבע שעה, הם הם הגורמים לכך שאדם יוכל להרגיש כאילו שילם לפחות על כרטיס במחלקת תיירים ובמקום רב להתרווח בו. מאחר וברפסודה שלנו היו שתי מחלקות בלבד - זו שיושבים בה לאכול וזו שיושבים בה לעכל, כל שנותרו למתמתחת האולימפית שלי הם חלומות ולי טעם של Head and Shoulders בפה. נסו ותיהנו.

לתדהמתי את עטיפת הפלסטיק של המנה השמימית עיטרה מדבקת "כשר". בשלב זה ניסיתי את מזלי בניחושים בעניין הכבדה על המטוס והטענת מנות חדשות בנמלי היעד במקום נמלי הבית. אם למישהו יש תשובה לתהייה זו אשמח אם יחלוק עם הקוראים את המידע.

השאלה המרכזית היא מדוע חברה גרמנית שנוסעיה מעורבים מעמיסה למטוסיה הנוחתים בישראל מנות כשרות אם לא התבקשה לספק מנה כזו על ידי נוסע זה או אחר? את עניין הכשרות עזבתי ופתחתי את העטיפה מתוך יצר סקרנות אובדני.

תחת עטיפת הפלסטיק גיליתי מגשית פצפונת עליה הונחו לחמניה, מעדן יופלה וקופסא אטומה ומחוממת שהכילה מוצקים שונים ודוחים. (את התיאור המלא קיבלתם כבר בפתח הכתבה). את הלחמניה אכלתי כאשר בכל ביס דמיינתי אותה כמעדן גורמה אחר (רק כדי שיהיה מעניין). מילוי לא הייתי צריך שהרי הבלונדינית שמקדימה הרגע התמתחה פעם נוספת לכיווני. זכיתי במילוי וקינוח קשקשים - מישהו אמר מפעל הפיס?!. על המוצקים שחוממו ריחמתי ועטפתי חזרה כאילו שהו בסרקופג שהתגלה זה עתה על ידי ארכיאולוג שהצטער על הגילוי.

בתום חלוקת המנות עוברים הדיילים עם עגלת משקאות חמים וקרים. טוב, צריך לשטוף את הפראמין עם שתייה. בשלב זה ולאחר שיושבי המטוס שמעודם לא ראו גורמה שחקים מהו לא אטעה אם אדווח שלא היה נוסע או נוסעת שלא ביקשו לשטוף את הזוועה עם כוס משקה קר או חם העיקר שטיפה.

שמחתי כשנאספה המגשית משולחני הקט ועוד יותר שמחתי כשנחתנו בנמל היעד ברלין. בנחיתה גילינו שלימור אשר התרוממה לאוויר חצי שעה אחרינו הגיע חצי שעה לפנינו. ייתכן והתארכות הטיסה שלנו נבעה מהרצון לספק את כל אלו שמיהרו לשירותים מיד לאחר המנות ועמדו בשני תורים שהשתרכו לאורך המעבר היחיד שבמטוס.

אם יש מסקנה אחת באמצעותה אוכל להעשיר אתכם קוראיי היא - קחו כריך בתיק היד, זה לא מצפצף, עובר ללא בעיה במשקף ומונע דלקות מעיים עתידיות.

טיסה נעימה,
קובי קלייטמן kubush

2 comments:

שלומי אמר/ה...

לאור העובדה שזו חברת תעופה גרמנית
יש כמה יתרונות, ראשית זה מטוס ולא רכבת.
שנית נתנו לך לאכול אוכל שהוכן עבורך.
בקשר למתמתחת האולימפית , יש רק דרך אחת לוודא שזה לא היה מתמתח אולימפי :-)

אנונימי אמר/ה...

תודה על דברים טובים