יום שבת, 3 במאי 2008

ליל הסדר תשס"ח

כמו בכל שנה, כשבוע וחצי טרם ליל הסדר נפגשנו אימי ואני בסלון בית הורי לניסיון שיחה על "מה מכינים השנה לארוחת ערב ליל הסדר". התשובות כבר ידועות. אמא שלי מתכננת את הכל כבר מראש ואין ממש צורך בתכנונים מיוחדים, לבד מרמת התוספות אותן אנחנו מנסים לחדש מפעם לפעם.

השנה חגגנו ליל סדר מצומצם - הורי, אחותי, בעלה אני וכמובן כלבם של בני קלייטמן - זאזי - הכלב והמהומה.

הגדת הפסח גם השנה כבכל שנה מילאה תפקיד מכריע בליל הסדר, לא זאת בלבד שאנו מסובים לשולחן, קוראים ושרים ממנה, אנו מקפידים הקפדה יתרה שלא לחלוף בטעות את פקודת "שולחן ערוך" המסומן בהגדתו של אבי מזה שנים ע"י פתקית קטנה ("המושיעה" בשמה הלא רשמי).

אחרי שנישנשנו קצת מצה, מרור, חרוסת ופטרוזיליה שברוב חוצפתה התיישבה בדיוק במקומות הכי לא נוחים בשיניים והזכירה מי כאן המרור, ניגשנו לארוחת הסדר. מחשבות על קריאת המשך ההגדה לאחר הארוחה עלו גם הן, אלא שלמרבה הצער לא התממשו שכן האוכל הכריע את המסובין.

תיאור הארוחה:
מנות הפתיחה הקלאסיות הוגשו לשולחן בליווי מסתננים מודרניים: גפילטעפיש, כבד קצוץ, רגל קרושה, פלפלים בתחמיץ, סלט כרובית וברוקולי (א-לה-רחל), סלט פטריות ותירס, חזרת מתוצרת עמיהוד כספי (סבא של גיסי).

המנות היה טעימות מאוד, אני חייב לציין במיוחד את הגפילטע פיש. אני יודע שיש שסולדים מן המראה ומן הטעם, אבל בתור פולני גאה אני חייב לציין שאין דבר טעים יותר באוכל המסורתי מאותן קציצות דג בליווי חזרת (ושהתימנים יקנאו, ליד החזרת של סבא עמיהוד, הסחוג התימני מתוק כדבש).

הרגל הקרושה היא כבר סיפור אחר, יושבי השולחן טענו בתוקף שהיא טעימה מאוד והוסיפו כמו בכל שנה "איך אתה לא טועם את זה, זה מעדן...". ביני ובין עצמי החלטתי - רגל שלא עברה פדיקור לא תמצא עצמה מתעכלת בקיבתי.

על מנת "לשטוף" את המנות הראשונות, הוגש מרק עוף מדהים בליווי קניידלעך (כופתאות). אני מוכן להישבע שאמא שלי שמה משהו בקניידלעך השנה. הם אמנם היו טעימים להפליא, אך התישו אותי בבת אחת, בצורה שלא הייתי מוכן לה.

למנה עיקרית הוגש בשר עגל בירקות שורש, עוף ותפוחי אדמה מעוכים (ע"ע פירה). המנות היוו השראה לאליהו הנביא (או אליהו ענבים כפי שאחדים מכנים אותו) והוא הבטיח לחזור גם בשנה הבאה. לקינוח הרכבנו אמא ואני מנה קפואה רזה מאוד המכילה - ברס, שמנת מתוקה, ועוד מרכיבים שאינם מסייעים למערכת העיכול להתגבר על "צרות" החג.

זו הפעם הראשונה, שארוחת החג התישה אותי כל כך. היין שליווה את הארוחה היה יין קונקורד - אותו אנחנו מייחדים לליל הסדר. יין פשוט מאוד וטעים מאוד שלחלקינו אפילו קיים את מצוות "ושמחת בחגיך..."




אין ספק שארוחת ליל הסדר היא מארוחות החג הכבדות שקיימות במסורת

היהודית (לפחות אצלנו בבית). ארוחה מצוינת שטוב היה אם רמתן של
מסעדות נחשבות לא הייתה נופלת ממנה.


שלכם,
קובי kubush

4 comments:

מוטי עופר אמר/ה...

כל הכבוד למשפחת קלייטמן שעשתה ליל סדר גם ואף על פי במתכונת מצומצמת (5 חוגגים בלבד) אבל אני מכיר את המאכלים המיוחדים של אמא שלך מאירועים אחרים שהיא הזמינה אותנו אליה הביתה ואיך שזה נשמע בפולנית יותר טוב (palce lizac) אני אתרגם בכל זאת לעברית למען שגם האחרים יבינו: ללקק את האצבעות.
אגב, גם אני (שלא באתי מבית דתי, כפי שאתה יודע אבל התחתנתי עם רותי שהיא מבית דתי) תמיד מחכה בקוצר רוח לכתוב בהגדה: "שולחן ערוך" ופעם אספר כאן (אם תרשה לי כמובן) סיפור קצת ארוך מאירועי ליל סדר הראשון שלי בארץ לאחר חתונתי עם רותי שנערך כמובן בבית הוריה.
בינתיים, בנוסף לאיחולים המסורתיים: "בשנה הבאה בירושלים" אני מצרף כאן את ברכתי-תפילתי: "בשנה הבאה לערוך את ליל הסדר ביחד עם עוד כמה משפחות פולניות עם ה"חשצ'אן - chszczan" ושיקנאו התימנים עם הזחוג שלהם..."

אנונימי אמר/ה...

הי קובוש...
כרגיל מפאת חוסר ברירה נאלצנו לבלות את החג עם משפחתו של בעלי שיחיה..היה נהדר אבל אין ספק שהגעגועים לארוחה פולנית עם שלוש מנות שבראשם הגיפלטע..חסרו לחיכי!(אצל התימנים אוכלים רק מרק!)...
מקווה שבקרוב נחגוג יחד בביתנו..ארוחה כדת וכדין הפולני...
נהנתי לפחות לקרוא על הסדר הנהדר שהיה בביתכם..געגועים עזים מתימן..הבת דודה.

קובוש - קובי קלייטמן אמר/ה...

מוטי ונורית היקרים,

שמחתי לקרוא את תגובותיכם. אימי אכן בשלנית מצויינת עם זאת אין כל ויכוח. מוטי אם אתה מפרסם את הסיפור אשמח לשים כאן לינק.
נורית מרבה אנשים מרבה שמחה. אני מניח שהיה לכם סדר כהלכתו. אולי שנה הבאה...

Shlomi אמר/ה...

האמת ששולחן ערוך הוא המשפט הכי חשוב בהגדה
אתה יושב לסדר פותח את ההגדה מסמן באצבע את הדף בו נמצא ה"גואל".
מגיעים , אוכלים ומצד אחד יש תקווה שלאף אחד לא יהיה כח להמשיך אחרי האוכל
מצד שני יש משהו יפה בשירה של חד גדיא דיינו וכמובן אחד מי יודע
בייחוד כאשר גיסתי שתחייה חזרה בתשובה והוסיפה לאווירת החג
בכל מקרה גפילטע זה ללא ספק השוס של הערב.