יום שני, 17 בדצמבר 2007

חיות הבית

בילדותי חלמתי שכשאגדל אהיה ביולוג. לשם כך הקדשתי שעות רבות בכל הקשור לתחומי הטבע. למדתי שמות של צמחים ובעלי חיים, זכיתי להיות שנה בחוג סיירות של החברה להגנת הטבע, הערצתי את ג'רלד דארל (הספר הראשון שקניתי מכספי שלי היה שלו) וחשבתי שהחיים יפים. כשבגרתי מעט והתחלתי את לימודי בתחום הביולוגי גיליתי שבע"ח וצמחים אינם לבד בעולם. יש גם פטריות, נבגים, חיידקים, וירוסים ועוד.

בתקופה ההיא גידלתי דגים (לא סוגים שונים, אלא פרטים שונים של אותם הסוגים). אולם מהר מאוד התברר שאין דגים שיכולים לחיות ללא מזון או חמצן אפסי. גידלתי גם אוגרים, שקיבלתי מחבריי ביום הולדתי ה-13, עד שאמי החליטה בהמלטה הרביעית שהבית אינו הסוכנות היהודית, ומשפחתנו איננה ערוכה להיהפך למרכז הקליטה לאוגר המתחיל. כמובן שהבקשות והתחינות לגדל חתול, כלב או לפחות ארנב, לא צלחו וניסיונותיי עלו בתוהו.

אולם כמו בכל חוק ותקנה, גם כאן נמצאה פרצה.

כשנחשפתי לעולם האפייה התפתחה בי הנאה גדולה מהתעסקות בכל הקשור לבצק, החל מהכנתו וכלה בלישתו וסידורו לאפיה. ביחד עם כל אלה, גיליתי גם את השמרים - הלוא הם הקישור אל עולם החי האהוב עלי כל כך.

כן, מיום שגיליתי את עולם האפייה אני מגדל שמרים. חיה חביבה שאינה מרעישה, ואינה דורשת דבר מלבד חום ואהבה. נכון, הם באים וכעבור זמן מועט הולכים, והם לא תמיד מחכים לי בבית כשאני צריך אותם. אבל הם נאמנים לתפקידם במטבחי הקטן, ואף פעם אינם מאכזבים. בקיצור, אין עוררין על כך שהשמרים הם אחד מחבריו הטובים של האדם - במטבח.

השמרים בהם אנו משתמשים במטבח מגיעים בצורות שונות (יבשים, לחים), והתוצאה זהה תמיד - בצק תפוח ואוורירי לקראת אפיה. ריחו של בצק בתפיחתו הוא אחד הניחוחות האהובים ביותר במטבח שלי. כשחושבים על משמעות ההתפחה, בסה"כ מדובר בתהליך כימי פשוט של פליטת דו תחמוצת הפחמן. כימיה פשוטה שהיא הפלא השמיני של העולם בכל הקשור לאדם ולמזון.

לשמרים, אסור לשכוח, יש תפקיד גורלי גם באחד המשקאות הפופולאריים ביותר בעולם - הבירה. אגב, משום כך הבירה יכולת להוות תחליף לשמרים באפיית לחם, אם כי לטעמי היא לא שוות ערך ב-100% לשמרים.

את שימושי העיקריים בשמרים אני עושה בהכנת חלות מתוקות עם צימוקים לראש השנה, בעוגות שמרים במילויים שונים (אני מאוד ממליץ על המתכונים המעולים של קרין גורן לעוגות שמרים מספרה "סודות מתוקים") ובבסיס לפיצה (מתכון מעולה תוכלו למצוא על גב חבילות השמרים של חברת "שמרית").


בתמונה: לחמניות טעימות של אמא מארוחת שישי האחרונה


4 comments:

Shlomi אמר/ה...

אני מוכרח לציין כי מזל שאמך החליטה
כי ביתכם אינו הסוכנות היהודית.
כי אני לא יודע איך ואם היית מצליח לגדל את האוגרים או כלב/חתול וכו'.
אבל את השמרים שלך אתה מגדל נהדר.
ויותר מכך נהדרות הצורות בהן אתה משתמש בשמרים.

אנונימי אמר/ה...

פוסט חמוד...

איציק

מיכל עופר אמר/ה...

שמרים לגדל ולאפות ולאכול זה אחלה, ובכל זאת הייתי ממליצה לכם בחום לאמץ חתול קטן ולצרף למשפחה. את זזי אני לא ממש מכירה, רק מהסיפורים, אבל כמי שמגדלת שתי חתולות מקסימות בבית אני ממליצה בחום לגדל אחת כזו בכל בית.
מיכל

אנונימי אמר/ה...

בין הבירה, לשמרים, לשעת הערב, להתמכרות שלי- עושה חשק לקצת פחמימות :)