נורמה ג'ין בפלורנטין - שווה ביקור

נורמה ג'ין, כמו כל בלונדינית יפיפייה ששמה מתחיל בנורמה ג'ין ומסתיים במרלין מונרו, מפגינה את חינה וזוהרה הרב גם כשהיא ניצבת לה ברחוב אליפלט המוזנח שבשכונת פלורנטין התל-אביבית.

נורמה ג'ין הוא אמנם פאב/מסעדה עליו אקיים כאן את הדיון העיקרי אבל עצם קיומה של חניה חינם (ועוד בתל אביב) כל כך מפתיעה שאי אפשר שלא לומר עליה מילה. חניה עצומת מימדים "לרווחת התושבים". נדירות העניין אף מביאה אותי להמליץ לכם לעשות סיור מזוגזג בחניון אחרי שסיימתם לשתות, רק בשביל להאמין באמת שהחניה הייתה חינם ובאמת לא קיבלתם דו"ח.

אם אתבקש לתת תיאור אחד בולט של נורמה ג'ין, אין ספק שיש למקום שיק של פאב לונדוני. לא רק בזכות בירת London pride שאני אוהב אלא בגלל האווירה, מבחר הבירות והוויסקי ובגלל העיצוב שמאוד מזמין לשקוע במקום.

נכון, המלצריות בנורמה ג'ין קצת מעופפות, מאוד פלורנטיניות אם אפשר להגדיר מסגרת מאפיינים כזו. אבל המקום שמעוצב בצבעים אדומים, קיר לבנים ובר משגע עושים את העבודה ומחפים על השירות הבינוני. מגוון ברזי הבירה הגדול בבר עושה חשק להתנפל וללחוץ על כולם. היה קשה להתאפק. לנורמה ג'ין חלל פנימי ונעים, חצר שבה אפשר גם לצפות במשחקי כדורגל וספסל חיצוני אליו אפשר לצאת לעשן בין מנה למנה ובין כוס בירה אחת לכוס הבאה אחריה. (אני מזהיר מראש, קשה לשבת בנורמה ג'ין ולהסתפק בכוס בירה אחת).

תפריט המשקאות בנורמה ג'ין הוא באמת מה שהטרחתם עצמכם בשבילו. בזמנו כתבתי על מסעדת פורטר אנד סאנס שמציגה כ-40 סוגי בירות. כאן יש יותר, הרבה יותר. גם היצע הוויסקי ושאר הכוהלים עשיר באחוזי אלכוהול גדול מאוד. מתוך גאווה אישית אף טרחו בעלי המקום לסמן באדום את כל המשקאות שאינם מיובאים לארץ בדרך קבע או בכלל והמובאים על ידם ביבוא אישי.

תפריט האוכל מתאים כמו כפפה לשתייה שמציע המקום, ובמטבח של נורמה ג'ין גם דואגים לעשות זאת בצורה מצוינת. אני חייב להודות שהופתעתי מרמת הביצוע הטובה מאחר וציפיתי לאופי קצת יותר מחוספס ופחות מוקפד, אפילו מלוכלך.

נכון הוא שלא טעמתי מכל מנות התפריט (עוד יקרה...) אבל בפעמים בהן ביקרתי ניסיתי לתהות על קנקנה של בירת הבלונד. מסקנתי היא שמדובר במטבח שיכול להתחרות עם מטבחים רבים אחרים בתל אביב המתיימרים להציג רמה גבוהה ולנצח אותם בהליכה, אפילו הליכה מתנדנדת מעודף בירה אבל בהחלט בקלות.

במנות הראשונות תוכלו למצוא מנות בשר לצד מנות דגים, למשל מטיאס או קלמארי לצד קרפצ'יו או פטה כבד. סה"כ מבחר נאה של מנות ראשונות. אם לא חשקה נפשכם בארוחה שלמה תוכלו בהחלט להסתפק בכריכים עשויים היטב, כך למשל כריך רוסטביף המגיע מחולק לשני חצאים שמלפפון חמוץ ומקל ארוך הנעוץ במרכזו שומרים היטב שעומס הכריך לא יתפרק לפני שמגיע לפיכם. כריך מאוד טעים ואסתטי. אם גם כריך לא ממש קורץ לכם תמיד תוכלו להזמין צלחת נקניקים או צלחת גבינות. סלט גם בא בחשבון, למרות שנראה לי שהבירה תיעלב מהעובדה שזה כל מה שבחרתם כדי ללוות אותה.

במנות העיקריות המקום מציע מבחר טעים מאוד. אוכל להמליץ בקלות על בייבי בק ריבס 600 גר' ברוטב ברביקיו מתקתק, מנה שנושנשה לה בקלילות על אף גודלה. רוטב מצוין ומתובל היטב לצד בשר באיכות מצוינת. פאי הרועים, שהוא מנה בריטית קלאסית, היה לא רע אלא שלא הצליח לשכנע אותי לאכול ממנו שוב בעתיד (זהו פאי בשר טחון המבושל מתחת למעטה מחית תפו"א, וללא בצק). מנה טעימה אם כי מעט מתוקה מדי היא מנת שרימפס שנעטפו בבייקון ודבלים ומוגשת על עלי אורוגולה ורוטב צ'ילי קרמל. נכון השילוב מעט בנאלי, אבל למי אכפת - שילוב המרקם המתפוצץ של השרימפ יחד עם הדבלה העשירה והנימוחה והבייקון, שעליו לא אוסיף מפאת כבודו, כל זאת יחד עם הטעמים המשלימים הם פשוט חגיגה לחיך. תענוג אמיתי.

לבד ממנות אלו נטעמו גם שרימפס פאסטיס שהוא שרימפס המוגשים במחבת אלומיניום מלווים עגבניות וניחוחות אניס. מנה מצוינת אם כי לאוהבי האניס בלבד, שכן הוא די דומיננטי בה באופן טבעי. מנת ברטוורסט ושפצלה (סליחה על הקללות) היא מנת נקניקיות עגל (ברטווסט) ובצקניות קטנות המוקפצות בחמאה ועירית. מנה נפלאה שמזכירה את המטבח האוסטרו-הונגרי. שילוב של מאכל גרמני קלאסי הלא הוא נקניקיית הברטווסט ובצקניות שהן קלאסיקה גם גרמנית וגם הונגרית. אז לבד מכך שהמנה מעלה געגועים לתוכניתו של פרופ' מיכאל הרסגור מדובר במנה מוצלחת מאוד.

אחד הדברים שאהבתי בנורמה ג'ין הוא את הקלילות הרבה שבה התחברתי למקום למן הרגע הראשון. מבחר הבירות באמת גדול, גם ישראלי ובעיקר תוצרת חוץ. בפינת המוזרים ניתן אף למצוא בירה שהיא להיט דווקא במדינה שבירה היא סימלה השני, גרמניה - זוהי בירה ללא אלכוהול. ניתן גם למצוא בירות בטעמי פירות מרחבי הגלובוס, בירותמנזרים טראפיסטיות ועוד ועוד.

למי שעוקב אחרי יודע שעל קינוחים לא מוותרים. הפעם אני חייב להודות שבאף אחת מהפעמים בהן ביקרתי בנורמה ג'ין לא נמשכתי לטעום אותם. לא כי הם לא טעימים, אני לא יודע. חווית המקום פשוט מייתרת את הצורך במתוק הזה. המלצתי היא שתו ואיכלו כי מחר נמות, או שניפגש לעוד כוס בירה.

שלכם,

קובי קלייטמן