פורטר אנד סאנס - בירות לכל דורש

כמה סוגי בירות אתם באמת מכירים? עד כמה רחב ספקטרום הצבעים של בירה? האם באמת ניתן לשתות 6 סוגי בירות בערב אחד? ואיזה אוכל יכול ללוות בירות מבלי להפוך לנטל? על כל השאלות האלו ועוד בביקורת שלפניכם.

פורטר אנד סאנס או בעברית פורטר ובניו מוגדרת על גבי השלט המתנוסס מעל המקום השוכן ברחוב הארבעה בתל אביב, כבית מסחר לבירה. אני הייתי מגדיר את המקום יותר כגימיק מצוין שהלוואי וייהפך לעובדה מוגמרת ולא עוד עניין חולף כמו רוב הרעיונות או המסעדות בישראל.

רחוב הארבעה, המשופע באופן יחסי במספר מקומות מאתגרים, מעניינים ובעלי אורך חיי מדף ארוך יחסית, זכה במקום עמוס לקוחות המציע לראשונה תפריט בירות מהמגוונים שניתן למצוא במחוזותינו אם לא המגוון ביותר.

לא, אנחנו עדיין לא בלגיה ולא ניתן למצוא כאן מעל לאלף סוגי בירה אבל בפורטר אנד סאנס עושים לה כבוד אמיתי. במסעדה כ-40 סוגי בירות מחבית ומספר עוד יותר גדול של בירות בבקבוק. בירות כמו chimay כבר אינן מרשימות במיוחד כפי שהיו לפני כ-3 שנים כשהחלה הפצתן בשוק הישראלי באופן מאסיבי. ההיצע גדול דיו בשביל למצוא בירות מעניינות יותר בהתאמה אישית ולנסות על קצה האצבע את מה שהעולם יודע להציע כבר שנים רבות ורק בשנים האחרונות התפתח לתרבות צריכה איכותית שהולכת בצעדים הססניים אחרי תעשיית היין הנמצאת בתנופה.

תפריט הבירות מחולק לקטגוריות - לאגר כהה, לאגר בהיר, בירות פירות וסיידר, חיטה, בירות בוטיק ישראליות, אייל בלגי ועוד. ליד כל בירה מצוין מוצאה ואחוז האלכוהול שבה. מאחר וההיצע גדול ייתכן ובהחלט תממשו את הפוטנציאל הטמון בהזמנת בירה שלא לטעמכם. ולכן למי שטרם ביסס טעם קבוע בבירה, ניתן בהחלט להיעזר במלצרים המצויים לפרטי פרטים בטעמים השונים ואף לבקש לטעום. לחילופין למי שלו זו הפעם הראשונה במקום בהחלט מומלץ לעשות כפי שאני עשיתי ולהזמין סט טעימות של 6 כוסות בירה בטעמים שונים מהקטגוריות השונות. תמצאו שלפחות את אחת מהבירות תרצו להזמין בפעם הבאה שתגיעו למקום ואם לא, אז מי מבני משפחתה. רעיון מגניב ובהחלט משתלם.

תפריט האוכל מתאים מאוד לליווי בירות ומכיל מנות בשריות רבות לצד מספר מנות צמחוניות. מאוד אהבתי את פלטת הנקניקים והקורנישונים, פלטת בשרים מגוונת ועשירת טעמים. גם צלחת האנטיפסטי וסלט ירקות חתוך גס היו נהדרים. אם נחה דעתכם על פירות ים, מנת הקלמארי המטוגנים בהחלט הוכיחה את עצמה יותר מפעם אחת כמנה טובה מאוד, למרות שאני לא בטוח שטריותה הייתה עוברת את הטברנות היווניות של סנטוריני (יוון), אבל כאן זה בהחלט מספק.

אם תחפצו במנות כבדות יותר אוכל להמליץ בפה מלא וכך גם קיבתי המאושרת, על מנת נקניקיות הבית המכילה שלוש נקניקיות צלויות מבשרים שונים ומוגשות על שעועית לבנה ברוטב עגבניות. מנה טובה עוד יותר, שייתכן ותצריך הזמנתה של ניידת טיפול נמרץ, היא המבורגר עם גבינת סנט מור מוגש על שפצלה (בצקניות פופולאריות במטבח הגרמני וההונגרי) מטוגנים בחמאה ופונדו גבינות. מנה זו יכולה להבטיח פינוי שולחנות מהיר לממתינים בתור הארוך בליווי סירנות צורמניות. למרות הסיכון שבמנה היא טעימה להפליא.

מתוך מגוון מנות נוספות שאכלתי הייתי ממליץ להימנע ממנת א-לה רומנה. זוהי מנת "ניוקי" סולת וגבינת פרמז'ן עם מרווה, עגבניות שרי ואגוזי מלך. הסולת מגיעה בריבועים ובטעם לוואי פלסטיקי מעט שלא מצא חן בעיני. לצערי הרב גם אגוזי המלך לא היו טריים במיוחד ולמי שמכיר את הנושא לאגוזי מלך ישנים יש נטייה לפתח טעם של עור מעובד.

מאחר ואחרי 2 כוסות בירה (1/2 ליטר כ"א) אני נוטה לסלחנות, החלטתי בסיכום להתעלם מהנפילה של הניוקי. פורטר אנד סאנס באמת מתקשים לפספס במנות. עובדה היא שבכל ביקורינו היה פיספוס אחד. אמנם אין במקום אווירה של פאב לונדוני למרות פינת העישון בחוץ, אבל אם אתם בחברה הנכונה תיהנו מאוד מהמקום, מהשירות האדיב והקשוב, מהאוכל הטעים ומההזדמנות לטעום בירות שכנראה לא תיקנו כך סתם הביתה. פאן אמיתי!

פרת מוזס רבנו

משה או מוזס בשמה העברי היא רשת מסעדות הפרוסה בתל אביב, הרצליה וראשון לציון ומוכרת בעיקר בזכות סמל החתול מזרה האימה שלה. אם אינני טועה, סניף מוזס הראשון הוא זה שהוקם בשדרות רוטשילד, תל אביב על חורבות מסעדת הבשרים בירנבאום ומנדלבאום. מבנה יפהפה שהוסב לדיינר מודרני ובו מקומות ישיבה במרפסת המוצפת באורה החם של השמש או בפנים המסעדה המעומעם. אציין כי סניף המסעדה ברמת החייל שונה לחלוטין. מדובר בחלל גדול וגבוה מאוד שמפנה את מקום האינטימיות לטובת תפיסה הי-טקית.

תפריט המסעדה מגוון ומותאם גם לילדים. לא בכדי מגיעות למקום משפחות רבות. התפריט מכיל מנות פתיחה בהן אציין לחיוב את הקסדיות. קסדיה היא מעין טוסט ממוצא מקסיקני, אותו בחרו להגיש במוזס בשתי צורות – קסדיה האם מלווה בגבינת גאודה (לא מספיק גבינה) וצ'ילי או קסדיה עם צ'דר ובצלים חרוכים. על אף קריאת העורקים לעזרה בשל הגבינות המלוות את המנות הללו, הן בהחלט מנות דגל מבחינתי בכל הנוגע למנות ראשונות במוזס.

בין מנות הסלטים לא נרשמה מעולם התלהבות יתרה בקרב האנשים שסעדו עימי, אין ספק שניתן לוותר עליהן ולעבור היישר לעיקריות. גם על מנות העוף למיניהן אפסח, שהרי למוזס המבוגרים באים בשביל לאכול המבורגרים.

במוזס ניתן למצוא ארבע וורסיות שונות של המבורגרים:
מוזס ארט בורגר – 250 גר' בשר בקר, עגל וכבש, מוזס בורגר בקר קלאסי בשלושה משקלים 150, 200 א 300 גר'. למיותר לציין כי 150 גר' הם אופציה לנשים שחושבות שהן בדיאטה. מוזס ארט בורגר הוא ההמבורגר המועדף עלי במוזס. תמיד מוגש בצורה נאה, תמיד מוכן לפי דרגת העשייה המבוקשת ותמיד מלכלך את הידיים בדיוק כמו שהמבורגר צריך לעשות.

שתי וורסיות נוספות שמבלי לדעת את האמת לאמיתה, אני מרשה לעצמי להטיל ספק באשר להצלחתן, הן מוזס בורגר בריאות ומיזורי בורגר. מוזס בורגר בריאות הוא הלחמה "מנצחת" (לפחות לדעתו של מחבר התפריט) בין עוף, טופו ופטריות פורטבלו, ללא שומן. אני מפנה שאלה לכל בר דעת שראה בחייו צלייה של המבורגר אמיתי – הייתכן המבורגר טעים ללא שומן? הייתכן המבורגר שמורכב מעוף? האם מצופה מהסועד לפרוס כנפי עוף בתום ארוחה מזינה שכזו? לגבי המיזורי בורגר אוותר על תיאור תכולתו הבריאה מדי ואציע שם חדש Misery burger.

ההמבורגרים אינם מלווים בתוספות, אלא אם תזמינו אותן בתשלום. המלצתי היא "טוגני מוזס" (צ'יפס), אם כי אין אחידות בעניין זה. לעיתים מוצלחים מאוד ולעיתים מאכזבים. רק לשם הבהרה, צ'יפס מוצלחים מבחינתי הם פריכים מבחוץ ובעלי תכולה רכה מבפנים, בשלב בו תפו"א הפנימי מתחיל להיפרד מקליפתו שטוגנה בשמן חם מאוד. לא בריא אבל טעים.

אם שבעתם מן ההמבורגרים והקסדיות ועוד נותר לכם מקום לקינוח, הייתי מציע לסיים בקפה. לצערי לא מצאתי במוזס קינוח שיגרום לי להפעיל את קיבתי השניה, "קיבת הקינוחים". בכל מקרה, באתם למוזס בשביל לאכול המבורגר בשר ולא עוגת גבינה. קינוח אינו תמיד הכרח.

מוזס היא מסעדה שחוזרים אליה שוב ושוב, בעיקר כי הוגיה השכילו לשאוף, לנסות וכמעט להצליח ביצירת תחושה של דיינר אמריקני משוכלל סטייל ישראל שנות ה-2000, ועם ישראל תמיד אוהב להרגיש אמריקה. למרות שכבר קיימים כמה וכמה סניפים, ולמרות שההצלחה המסחרית הפכה את הרשת ליותר ויותר תעשייתית, זו עדיין אופציה לא רעה להמבורגר.

kubush