פורטר אנד סאנס - בירות לכל דורש

כמה סוגי בירות אתם באמת מכירים? עד כמה רחב ספקטרום הצבעים של בירה? האם באמת ניתן לשתות 6 סוגי בירות בערב אחד? ואיזה אוכל יכול ללוות בירות מבלי להפוך לנטל? על כל השאלות האלו ועוד בביקורת שלפניכם.

פורטר אנד סאנס או בעברית פורטר ובניו מוגדרת על גבי השלט המתנוסס מעל המקום השוכן ברחוב הארבעה בתל אביב, כבית מסחר לבירה. אני הייתי מגדיר את המקום יותר כגימיק מצוין שהלוואי וייהפך לעובדה מוגמרת ולא עוד עניין חולף כמו רוב הרעיונות או המסעדות בישראל.

רחוב הארבעה, המשופע באופן יחסי במספר מקומות מאתגרים, מעניינים ובעלי אורך חיי מדף ארוך יחסית, זכה במקום עמוס לקוחות המציע לראשונה תפריט בירות מהמגוונים שניתן למצוא במחוזותינו אם לא המגוון ביותר.

לא, אנחנו עדיין לא בלגיה ולא ניתן למצוא כאן מעל לאלף סוגי בירה אבל בפורטר אנד סאנס עושים לה כבוד אמיתי. במסעדה כ-40 סוגי בירות מחבית ומספר עוד יותר גדול של בירות בבקבוק. בירות כמו chimay כבר אינן מרשימות במיוחד כפי שהיו לפני כ-3 שנים כשהחלה הפצתן בשוק הישראלי באופן מאסיבי. ההיצע גדול דיו בשביל למצוא בירות מעניינות יותר בהתאמה אישית ולנסות על קצה האצבע את מה שהעולם יודע להציע כבר שנים רבות ורק בשנים האחרונות התפתח לתרבות צריכה איכותית שהולכת בצעדים הססניים אחרי תעשיית היין הנמצאת בתנופה.

תפריט הבירות מחולק לקטגוריות - לאגר כהה, לאגר בהיר, בירות פירות וסיידר, חיטה, בירות בוטיק ישראליות, אייל בלגי ועוד. ליד כל בירה מצוין מוצאה ואחוז האלכוהול שבה. מאחר וההיצע גדול ייתכן ובהחלט תממשו את הפוטנציאל הטמון בהזמנת בירה שלא לטעמכם. ולכן למי שטרם ביסס טעם קבוע בבירה, ניתן בהחלט להיעזר במלצרים המצויים לפרטי פרטים בטעמים השונים ואף לבקש לטעום. לחילופין למי שלו זו הפעם הראשונה במקום בהחלט מומלץ לעשות כפי שאני עשיתי ולהזמין סט טעימות של 6 כוסות בירה בטעמים שונים מהקטגוריות השונות. תמצאו שלפחות את אחת מהבירות תרצו להזמין בפעם הבאה שתגיעו למקום ואם לא, אז מי מבני משפחתה. רעיון מגניב ובהחלט משתלם.

תפריט האוכל מתאים מאוד לליווי בירות ומכיל מנות בשריות רבות לצד מספר מנות צמחוניות. מאוד אהבתי את פלטת הנקניקים והקורנישונים, פלטת בשרים מגוונת ועשירת טעמים. גם צלחת האנטיפסטי וסלט ירקות חתוך גס היו נהדרים. אם נחה דעתכם על פירות ים, מנת הקלמארי המטוגנים בהחלט הוכיחה את עצמה יותר מפעם אחת כמנה טובה מאוד, למרות שאני לא בטוח שטריותה הייתה עוברת את הטברנות היווניות של סנטוריני (יוון), אבל כאן זה בהחלט מספק.

אם תחפצו במנות כבדות יותר אוכל להמליץ בפה מלא וכך גם קיבתי המאושרת, על מנת נקניקיות הבית המכילה שלוש נקניקיות צלויות מבשרים שונים ומוגשות על שעועית לבנה ברוטב עגבניות. מנה טובה עוד יותר, שייתכן ותצריך הזמנתה של ניידת טיפול נמרץ, היא המבורגר עם גבינת סנט מור מוגש על שפצלה (בצקניות פופולאריות במטבח הגרמני וההונגרי) מטוגנים בחמאה ופונדו גבינות. מנה זו יכולה להבטיח פינוי שולחנות מהיר לממתינים בתור הארוך בליווי סירנות צורמניות. למרות הסיכון שבמנה היא טעימה להפליא.

מתוך מגוון מנות נוספות שאכלתי הייתי ממליץ להימנע ממנת א-לה רומנה. זוהי מנת "ניוקי" סולת וגבינת פרמז'ן עם מרווה, עגבניות שרי ואגוזי מלך. הסולת מגיעה בריבועים ובטעם לוואי פלסטיקי מעט שלא מצא חן בעיני. לצערי הרב גם אגוזי המלך לא היו טריים במיוחד ולמי שמכיר את הנושא לאגוזי מלך ישנים יש נטייה לפתח טעם של עור מעובד.

מאחר ואחרי 2 כוסות בירה (1/2 ליטר כ"א) אני נוטה לסלחנות, החלטתי בסיכום להתעלם מהנפילה של הניוקי. פורטר אנד סאנס באמת מתקשים לפספס במנות. עובדה היא שבכל ביקורינו היה פיספוס אחד. אמנם אין במקום אווירה של פאב לונדוני למרות פינת העישון בחוץ, אבל אם אתם בחברה הנכונה תיהנו מאוד מהמקום, מהשירות האדיב והקשוב, מהאוכל הטעים ומההזדמנות לטעום בירות שכנראה לא תיקנו כך סתם הביתה. פאן אמיתי!

רק בשר - שקיעתה של קרניבוריה

רק בשר סניף רמת החיל הוא מאותם מקומות בהם יימצאו לקוחות רבים כל אימת שמגיעים לפתחם. ביקוריי במקום הספיקו על מנת להבין - שוב - כמה קשה במרוצת הזמן לשמור על הרמה הראשונית שמקום מציב לעצמו ומשווק כלפי לקוחותיו. כזה הוא "רק בשר", מקום מבטיח שהסב לי נחת ואז במחי יד נטל אותה.

בפעם הראשונה בה הגעתי למקום נשא חן בעיני הקונספט הכללי. המראה האפלולי, לו תורמים העץ והאבן המחוספסת המכסים כל פינה בניסיון לשוות למסעדה סטייל של מערב פרוע, המחויבות לבשר שהפגינו עובדי המקום כולם, סלט הקקטוס שהתפרסם ברחבי העיר עם פתיחת המקום ונתחי הבשר הרבים המוצגים לראווה בויטרינות גדולות.

אפילו בעל המקום שעמד בפינה מבויש משהו, עיניו מרצדות ושפמו העבות מסתיר חיוך מקסים נתן הרגשה שכאן יודעים לבחור בשר, לעשות בשר ולהגיש בשר, רק בשר.

משהו באנרגיות הטובות בסניף, ביין הבית אותו ניתן לשתות ללא הגבלה בקנקנים גדולים הכל-כך לא אופייניים למסעדות ישראליות, ובכוונות הטובות שהגיעו מכל עבר יצרו הבטחה וציפייה לעתיד של מסעדה אליה אחזור עוד פעמים רבות.

ואכן חזרתי שוב. אבל כפי שקורה עם כל קקטוס, אחרי שאתה מקלף את הקליפה אתה מגלה שנשארת עם כל הקוצים ביד. כך קרה גם כאן.

בפעם האחרונה שבה הייתי במקום סלט הקקטוס נעלם מן התפריט, אבל זהו לא הדבר היחיד שנעלם מהמסעדה. השירות הפך חובבני, תוקפני, לא קשוב ואפילו מרגיז. איכות הגשת הבשר ירדה עד כדי הגשת בשר פושר לשולחן בו סעדתי ולשולחנות נוספים סביבי. הבשר הוחזר שוב ושוב למטבח לחימום.

לא ייתכן שבהזמנה המורכבת ממנות בשר קטנות כנקניקיות ומנות גדולות כסטייקים, בה ביקש הלקוח להגיש קודם את הנקניקיות ורק אחר כך להעלות את הסטייקים על האש תוגשנה כל המנות ביחד.

לא ייתכן שלקוח שבוחר שני נתחי סטייק ומבקש להעלותם על הגריל בהפרש זמנים, על מנת שהשני לא יתקרר בעוד הוא אוכל את הראשון, יאלץ להתחנן שכך יהיה ולבסוף יקבל את שני הנתחים יחדיו כאילו לא קיימת תקשורת בין חלקיה השונים של המסעדה.

לא ייתכן שמלצרית בעלת תעוזה תתווכח עם לקוח לא מרוצה על כך שהיא כן הייתה בסדר ושהוא כן צריך להיות מרוצה, ועוד יותר מכך - לא ייתכן כי במקום לקבל ביקורת ובמקום לנסות לשפר את הרגשת לקוחותיו אחראי המשמרת ימשיך כאילו דבר לא קרה. אני בטוח שהבקר עצמו היה מעדיף להתאבד מאשר להשתתף בפארסה הקולינרית הזו.

המקום שביקש להציב עצמו כמוסד קרניבורי מהשורה הראשונה הלך ודעך בכל הפרמטרים האחרים המצופים ממנו. למרות זאת, בתוך עמי אני חי ואני יודע שעם ישראל ימשיך לצבוא על דלתות המקום בשביל עסקיות בשר מנגל ב-50% ויעדיף להתפשר על איכות.

בשר בתהליך היישון משתבח, "רק בשר" התקלקלה באותו התהליך בדיוק.

kubush

If Jürgen says these wiener are good, who am I to argue

Last week, during TLVFest, German film director, producer and Berlin Porn film festival manager, Mr. Jürgen Brüning, held a party at "Frank". The party was held mainly to celebrate the recognition that was given to the honourable contributor to the film festival.

"Frank" is a pompous sausage stand located on 11 Herzel st., in between one of the most hectic night-life area of Tel Aviv.

Why did Jürgen chose his german party to take place at "Frank's"?

Well, this sausage stand is not an ordinary one. It offers German-like sausages. Being a German and taking under consideration Jürgen and his friends daily occupation, I believe they are qualify to teach us Israelis what is a good wiener.

Before opening the sausage stand the owner ran a sausage tasting event. This to decide whom of the sausages, which were made by different butchers, had the most German-like affiliation. Jürgen was one of the guests in that event (and I wasn't, of course). Having said that, I would like to stress some facts regarding german sausages:
1. Wurst is the german word for sausage.
2. You can find a hand full of sausage stands where ever you turn to in main cities of Germany.
3. Currywurst and Bratwurst are two of the most famous German sausages. I like both.

"Frank" sells Currywurst and Bratwurst as well, as other different combinations all can be followed by beer, potatoes, and of course sauerkraut. In my opinion the sausages are tasty and well roasted. Two major things bothered me, the price which is too high for a sausage and the scones which did keep us from getting dirty but should be tastier.

Bon appetit,
kubush