לעיתים אפשר להיתקל ברעיונות גדולים המבוצעים בצניעות, כנות ומתוך אמונה בדרך. כזה הוא לדעתי הרעיון המוביל את השף אלון גונן בניצוחו על המטבח הקטנטן של "אל בריו", המסעדה החדשה הממוקמת בנחלת בנימין פינת השומר, בואך שוק הכרמל.
השם "אל בריו" מגיע מן השפה הספרדית ומשמעותו "השכונה". ככזה כל כולו נשאב ושואב מתוך הסביבה המקיפה אותו, אם מהססגוניות של שוק הכרמל ונחלת בנימין עצמה ואם מהטעמים המיוחדים, החביבות והעיצוב הפשוט של המקום.
המקום, שהוא ספק מסעדה ספק מעדנייה-מסעדה עתידית, נראה כפונה לבאי השכונה מתוך רצון למצב עצמו לא כעוד מקום בנחלת בנימין אלא כהמקום, בהא הידיעה, אליו יבואו אנשים לאכול, לשתות ולקנות מוצרי איכות בדרכם החוצה ואל ביתם.
אחד הדברים שקסמו לי יותר מכל הוא דווקא צניעותו של השף, הוא נטול כל יומרות המאפיינות שפים (מקטן ועד גדול). השף אינו מקפיד בדרך קבע בסמלי הסטאטוס הנהוגים כגון מקטורן שף, אלא מקפיד על מטבח צנוע מאוד וקומפקטי המספק את צרכיו, ולראיה הטאפאסים שאתאר בהמשך. הצניעות שבתה את ליבי מאחר והיא הוכחה חיה לכך ששף טוב יכול ליצור ארוחה ברמה גבוהה גם מבלי להיתלות בקליפתו החיצונית שלו ושל מטבח עטור סירי נחושת ממורקים לעילא ולעילא.
אילן שותפי לארוחה ואני נכנסנו לאל בריו והתיישבו על הבר. בעודנו משוחחים נמזגה עבורנו כוס היין הראשונה ובחורה אמריקנית בדמות ג'ולי אנדרוס העבירה מהמטבח את המנות. אל כוס היין הראשונה שלגמנו נמזג יין מסוג רוזה תוצרת מרקס דה קסרס ריוחה ספרד, שהתאים בדיוק למזג האוויר ממנו ברחנו, והיווה פתיחה טובה וקלילה לארוחתנו.
ארוחת הטאפאסים שלנו החלה בסלט תאנים טריות על מצע רוקט בשילוב חתיכות פקאנים מסוכרים ופרוסות דקות של פרמז'אנו רז'אנו. המנה הורכבה בצורה נאה מאוד ושילובם המתוק (תאנים ופקאן) והמריר (עלים) בתוספת מליחות עדינה ופיקנטיות (גבינה) חברו יפה לכדי מנה קיצית מצוינת.
המנה השניה שטעמנו הייתה של סלמון מעושן, מפולפל קלות בלוויית צלפים כבושים וחומץ פטל - מנה טעימה אם כי חסרת ייחוד, והייתי מוותר עליה בתפריט. את המנות ליווה לחם שנאפה במקום על גבי תנור לבנים שרק אלוהים יודע איפה נכנס במקום הקטנטן הזה.
אגב שיחה, עלה נושא עיצוב המקום, עליו אמון יובל כספין. נכון הוא שמדובר במקום שכונתי, אבל העיצוב פשטני מדי לטעמי האישי ולא ברור בנוכחותו. כספין, עמך הסליחה, ייתכן ויש כאן אמירה שלא הבנתי. 
בהמשך הגיעו אל שולחננו שתי מנות מעניינות מאוד: האחת הייתה מנת פלפלים דרום אפריקנים חרפרפים (לדעתי שיבוש לשון, אבל זה מספיק חמוד כדי לזרום עם התואר) במילוי גבינה שאם אינני טועה הייתה "דנית כחולה" (danablu). הפלפלים הקטנים הונחו בינות חתיכות נקטרינה ותפוח עץ ירוק. המנה השנייה הייתה צ'וריסוס Hand-Made על פירה קטיפתי.
מנות אלו היוו עבורי תחילתו של מצב רוח מסוג שלא הכרתי עד כה: פיקנטי-מאושר. מצב רוח שמצד אחד מחפש מפלט מהחרפרפות בכוס היין הקרובה ומאידך נהנה מכל רגע וביס.
גם אם איגוד הפסיכיאטרים לא יסכים עימי באשר למינוח המקצועי, על דבר אחד אי אפשר להתווכח: המנות היו מאתגרות ואיכותיות. הפלפלים הקטנים בשילוב הגבינה הנפלאה שנדחסה לתוכם היו פריכים ומפתיעים בלוויית חתיכות הנקטרינה והצ'וריסוס העסיסיים במידה, ניכר כי נוצרו בידיים מיומנות ומאיכות טובה.
מנה נוספת שמצאה את דרכה אל שולחננו הייתה מעניינת לא פחות: פרושוטו מגולגל במילוי גבינה. הפרושוטו ננגס על ידי בעוד הפקודה: "קרניבורים, קדימה הסתער" מהדהדת בראשי ומבלי שאילן הספיק לומר: "הי, אני לא באמת צמחוני". תם הטקס והפרושוטו המשובח.
כוס שנייה נמזגה על-ידי המלצרית החביבה שלנו שהתגלתה כעובדת היי- טק לשעבר שמאסה בחיי הכסף ופנתה אל חיי הנפש. היין היה קברנה סוביניון 2005 מיקב כהנוב שנמזג לכוסות דרך מה שתואר לנו כתחליף דקנטר ("מחדרר" בעברית).
הדקנטרים הם אותם כלי זכוכית יפים בעלי בסיס רחב שלתוכם מוזגים יינות מסוגים מסוימים על מנת "לפתוח" אותם או במילים אחרות להביאם במגע עם האוויר (לחמצן אותם) ובכך לזרז את התיישנותם. הכוונה היא לשחרר מעט מארומת היין ולהקל על שתייתו. לצורך ההשוואה, לגמנו את אותו יין בכוס שלא עבר דקנטר בכוס אחרת בה יין שעבר דקנטר.
לטעמי האישי הדקנטר ביצע פעולה מוגזמת מדי, אם כי משמש גימיק לא רע בכלל. היין איבד יותר מדי מתחושת העקצוץ ונותר מעט חסר אופי, אם כי עדיין פירותי ושוקולדי בארומה. הייתי ממליץ כחסר מומחיות לעניין לחדרר פחות או לפתוח את היין בכלי המקורי. כאמור, מדובר בטעמי האישי, אם כי אני חושב ששותפי לארוחה הסכים עימי.
עם היין הובא אלינו מעט מרק בוייאבס שמקורו דווקא בפרובאנס (דר' צרפת). המרק היה נפלא ולווה כנדרש בשרימפס ומולים. למרות שחשבנו שאין בנו יותר כוחות מלהכיל, המרק והיין נקרו בדרכינו כאתונות בדרכו של שאול המלך.
קינחנו בשני כדורי גלידת וניל - וניל ג'ינג'ר, וניל חלבה ווניל וכדור יוגורט צנוברים. הגלידות היו טעימות כמו גם היוגורט הקפוא ומיוחדות בטעמן וסגרו יפה את הארוחה. יצאנו שבעים ועם חשק עז לחזור אל המקום שוב.
שמחתי לבקר במקום ונהניתי בעיקר מהאווירה הלא מחייבת והשונה כל כך, ההקפדה של השף, וסוף כל סוף ממנות טאפאסים שמצדיקות את שמן.
kubush
רשומות
קנטטה לשווארמה
לפני 5 שנים
1 comments:
אני תוהה עכשיו אם אנחנו יכולים לדבר על סטטיסטיקות לאתרים שלך - נפח החיפוש, וכו ', אני מנסה אתרים אני יכול לקנות adspace דרך - תן לי לדעת אם אנחנו יכולים לדבר על תמחור ומה לא. חבר לחיים אתה עושה עבודה נהדרת אף.
הוסף רשומת תגובה