חגיגה של קינוחים - ספר בישול

קינוחים, אין זה סוד, הם החלק בארוחה בו אני משיל מעלי כל ארשת של רצינות ונכון לצלול בתוך ים חסר דאגות. זאת אם אכן הקינוח עונה על הציפיות. כך גם הכנתם של קינוחים היא מלאכת מחשבת אותה אני עושה בחפץ לב. סוג של תרפיה.

בימים אלו, עת פורצים להם חגי תשרי, פורצים גם ספרי בישול ואפיה רבים. רובם יירכשו בפעם הראשונה כמתנות לחג ואחר כך יעלו אבק זמן רב בחנויות מתחרים בים ספרי המתכונים ששוטף אותנו בשנים האחרונות.

נפל לידי ספר חדש בשם "חגיגה של קינוחים". אכן חגיגה, אבל קודם כל לעיניים. הצלמת דניה ויינר שוב מוכיחה יכולות נפלאות של צילום אוכל בצורה כל כך נקייה, אסתטית ומפתה. הייתי נותן הכל (אפילו יום חופש מהעבודה) כדי להתלוות אליה ליום צילום שכזה. צילום אוכל הוא אומנות לשמה ולא אתפלא אם יבוא היום שבו אף יימכר (ובהצלחה רבה) ספר ישראלי שכל כולו צילומי אוכל ללא המתכונים.

את הספר "חגיגה של קינוחים" חיבר אורן דגן כפיר. אורן שמצא את עצמו במטבח כבר בגיל 7, הסתקרן מאוד עד כדי לימוד אוטודידקטי של טכניקות, חומרי גלם ועשייה עצמאית במטבח במהלך השנים. ספרות מקצועית ועיתונות היו הכלי המנחה ובגיל 16 כבר מכר את העוגות הראשונות שלו. מאז אורן למד שני קורסים מורחבים לבישול וקונדיטוריה בבית הספר 'עושים בישול' ועודנו ממשיך בסדנאות וקורסים מקצועיים, התמחות בייצור גלידות בוטיק ופרסום ספרים בארץ ובארה"ב.

הספר מתחיל במורה נבוכים המציג את כלי המטבח, טיפים, וחומרי גלם. בהמשך מציג אורן מתכונים בסיסיים שישמשו גם בהמשך, דוגמת הכנת בישקוטי, עלי ורדים מסוכרים, קרם פטיסייר, קרם מוסלין ועוד... פרק זה מופרד מיתרת הספר על ידי דפים צהובים בוהקים שלמען האמת אינם מוסיפים לו חן וחבל. המתכונים אינם בהכרח מתוארים בסדר העשייה הרצוי/הקל אבל מי שיודע את מלאכת הכנת הקינוחים ידע לתקן ולסגל לעצמו את השיטות הנכונות.

בהמשך הספר מציג פרקים של קלאסיקות (טארט טאטן, קרם ברולה קפה והל, פנקוטה, סוטלאץ', מילפיי ...), פטיפורים וקינוחים אישיים (טרייפל שוקולד אישי, קרם קוניאק משולהב, לבבות מרשמלו עם הפתעת ורדים...), פרק המוקדש כולו לשוקולד (אקלר שוקולד, פונדו שוקולד, צ'ורוס ברוטב שוקולד, קרמבו...), פרק הקפואים (גלידה פרסית, סורבה משמש, גרניטה אשכוליות דבש וצמחי תבלין...), ופרק מסיים שהוא פרק השמנת והגבינות (טירימיסו ערמונים מסוכרים, עוגת גבינה שוקולד לבן ואוריאו ועוד...).

צריך לציין כי גם אם חלק מהמתכונים נראים שגרתיים ובעלי שמות שכבר כולנו למדנו לבטא, ברבים מהם יש טוויסט שיוצר עניין חדש ומרגש. האינדקס גם הוא מחולק בצורה נוחה מאוד – הן בסדר אלפבית של שמות המתכונים והן לפי סדר אלפבית חומרי הגלם.

הספר נח מאוד לשימוש, בהחלט יכול לשמש גם כספר קריאה למי שאוהב לקרוא ספרי מתכונים כמוני, בליווי תמונות נפלאות אבל לא לבשלנ/ית המתחילים. זה בהחלט ספר שהכל בו נראה קל אבל אל תטעו, קנו אותו למי שכבר מצוי ברזי הקינוחים, עבורם תהיה זו חגיגה אמיתית.

בתיאבון

kubush

לכל אוהבי התותים באשר הם...

שלום לכל מנשנשי התותים,

בניגוד גמור להרגלי החלטתי לצרף מתכון פשוט מאוד שניסיתי לפני שבוע.

המתכון מצריך תותים, סוכרים, גבינות, חשמל ולא מעבר.

המצרכים:

1 קופסת תותים

סוכר

1 קופסת גבינת מסקרפונה (דלת קלוריות :-))

1 מיכל שמנת מתוקה (באותו הסגנון)

אבקת סוכר

אופן ההכנה:

1. יום לפני הרכבת המנה יש לבחור את התותים המגעילים מהקופסא (תמיד יש כאלו) ולשטוף אותם.

2. לאחר ייבוש התותים יש לחתוך אותם לקוביות, להניח בקופסא ולפזר מעליהם סוכר כראות עיניכם (היחס תלוי בכמות התותים שתשתמשו בהם). לשים בצד.

3. ביום הכנת המנה, יש לרחוץ את יתרת התותים ולחתוך אותם לפרוסות אנכיות מהצ'ופציק לכיוון העלה (יש להסיר את העלה כמובן...)..

4. יש להקציף את השמנת המתוקה(כשלושת רבעי מיכל) עם מעט סוכר ולהניח בצד (כף סוכר בערך למיכל שמנת)

5. את גבינת המסקרפונה יש להניח לתוך קערה יחד עם אבקת סוכר ולהקציף מעט לשבירת המרקם הסמיך.

6. יש לקפל לתוך גבינת המסקרפונה את הקצפת המוכנה עד לאחידות. (חשוב שטעם המסקרפונה יהיה הבולט

בתערובת ולא השמנת - שימו לב לכמויות שאתם מוסיפים)

7. יש להוסיף את הסירופ שנוצר בתוך הקופסא אותה הכנו מבעוד מועד - לא את כל הסירופ. כמות הסירופ צריכה

להיות כזו שתהווה רמז בלבד על הימצאות תותים בתוך המנה ולא מרכיב דומיננטי בתערובת המסקרפונה.

8. יש לבחור כוס (אני השתמשתי בצילום בכוס מרטיני) ולסדר את פרוסות התותים על דופנה.

9. מעל לתותים יש לזלף את תערובת הגבינה והשמנת (ניתן לזרוק לתוך התערובת חתיכות תותים מהסירופ).

10 ניתן לקשט מלמעלה עם תות חתוך בצורה אטרקטיבית, נענע, זסטים של לימון או כל דבר העולה על דעתכם.

זהו אחד ממתכוני הקינוח הפשוטים ביותר שאני מכיר, טוב חוץ מלהגיש פירות לשולחן או איזו בונבונירה טובה.

אני מבטיח שזה לא יחזור על עצמו :-)

בהצלחה ובתיאבון,

קובי