‏הצגת רשומות עם תוויות מתכון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מתכון. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 31 בינואר 2008

לכל אוהבי התותים באשר הם...

שלום לכל מנשנשי התותים,

בניגוד גמור להרגלי החלטתי לצרף מתכון פשוט מאוד שניסיתי לפני שבוע.
המתכון מצריך תותים, סוכרים, גבינות, חשמל ולא מעבר.


המצרכים:
1 קופסת תותים
סוכר
1 קופסת גבינת מסקרפונה (דלת קלוריות :-))

1 מיכל שמנת מתוקה (באותו הסגנון)

אבקת סוכר


אופן ההכנה:

1. יום לפני הרכבת המנה יש לבחור את התותים המגעילים מהקופסא (תמיד יש כאלו) ולשטוף אותם.

2. לאחר ייבוש התותים יש לחתוך אותם לקוביות, להניח בקופסא ולפזר מעליהם סוכר כראות עיניכם (היחס תלוי בכמות התותים שתשתמשו בהם). לשים בצד.

3. ביום הכנת המנה, יש לרחוץ את יתרת התותים ולחתוך אותם לפרוסות אנכיות מהצ'ופציק לכיוון העלה (יש להסיר את העלה כמובן...)..

4. יש להקציף את השמנת המתוקה(כשלושת רבעי מיכל) עם מעט סוכר ולהניח בצד (כף סוכר בערך למיכל שמנת)


5. את גבינת המסקרפונה יש להניח לתוך קערה יחד עם אבקת סוכר ולהקציף מעט לשבירת המרקם הסמיך.

6. יש לקפל לתוך גבינת המסקרפונה את הקצפת המוכנה עד לאחידות. (חשוב שטעם המסקרפונה יהיה הבולט
בתערובת ולא השמנת - שימו לב לכמויות שאתם מוסיפים)

7. יש להוסיף את הסירופ שנוצר בתוך הקופסא אותה הכנו מבעוד מועד - לא את כל הסירופ. כמות הסירופ צריכה
להיות כזו שתהווה רמז בלבד על הימצאות תותים בתוך המנה ולא מרכיב דומיננטי בתערובת המסקרפונה.

8. יש לבחור כוס (אני השתמשתי בצילום בכוס מרטיני) ולסדר את פרוסות התותים על דופנה.

9. מעל לתותים יש לזלף את תערובת הגבינה והשמנת (ניתן לזרוק לתוך התערובת חתיכות תותים מהסירופ).

10 ניתן לקשט מלמעלה עם תות חתוך בצורה אטרקטיבית, נענע, זסטים של לימון או כל דבר העולה על דעתכם.
זהו אחד ממתכוני הקינוח הפשוטים ביותר שאני מכיר, טוב חוץ מלהגיש פירות לשולחן או איזו בונבונירה טובה.



אני מבטיח שזה לא יחזור על עצמו :-)

בהצלחה ובתיאבון,

קובי

יום שלישי, 31 ביולי 2007

אמא - מושא להערצה

מעולם עוד לא קיבלתי מאמא שלי מתכון שלם או נכון מתחילתו ועד סופו.

אמא שלי, ה"פולניה" שלי, שייכת לדור ה"בערך" וה-"לפי העין". למה אני מתכוון?
ניקח לדוגמא יום שישי רגיל בו אני מגיע לבית הורי בפתח תקווה. כניסתי תמיד תובילני היישר אל עבר המטבח בו גדלתי, לבחון מה קורה שם על הגז, לחקור מה מסתתר מתחת למכסי הסירים הסגורים ואילו טעמים חדשים מחכים במקרר.

לעולם לא אתאכזב. תמיד אוכל למצוא אצל אימי במטבח מטעמים - אם מהמטבח הפולני המסורתי או מכל מטבח בינלאומי אחר. כן, אמא שלי מולטי-שף. היא עושה שמות במתכונים שנופלים לידיה והתוצאה לעולם תהיה מוצלחת ולא פעם, אף תבייש את המתכון המקורי. במקרים רבים, אוהב אני לבקש מאימי את המתכון למנה הטעימה כל כך שנגלתה לעין ולחך זה עתה. או אז מתחיל הרומן הבלתי גמור שלי עם הפרשי הדור שבינינו.

אני, עם אהבתי הגדולה למטבח, מתייחס אליו כמו היה מעבדה בה כל מרכיב חייב להינתן במינון מדויק ובזמן הנכון. לא כך אימי. אימי, כמו רבים מבני דורה, משתמשת בטכניקות ייחודיות - טכניקות ה-"תשים לפי העין" וה-"תשים לפי הטעם". טכניקות שמוכחות כבר שנים רבות ובוודאי מלומדות באדיקות רבה בבית הספר לבישול, ה"קורדון בלו".

אבל לא בבית ספרי. ההבדל בין שתי טכניקות הבסיס הללו הוא שאם השימוש ב-"תשים לפי העין" פספס אפילו בקצת, טכניקת ה-"תשים לפי הטעם" כבר לא תוכל לעזור לי ובאשר אבדנו, אבדנו - מזמינים מבחוץ. בעיקר מסוכנות הטכניקות הללו אם עובר עלי יום עצבני במיוחד ועוויתות העין ממסכות את הצורך בריכוז הרב הנדרש עבור טכניקת ה-"לפי העין".

מוזר הבדל דורות זה בעיני שכן לשנינו רקע מקצועי/תעסוקתי הנגזר מתחום ההנדסה - היא שרטטת מוכשרת ואני ביוטכנולוג. אז איך קורה ששני אנשים שהוכשרו לעבוד על פי פלס הסרגל ומניסקוס הנוזל בביורטה, יכולים לעבוד "לפי העין"?!

ההבדל בינינו לדעתי נעוץ בספרות הבישול אז והיום. היום, ובכלל ב-15 השנים האחרונות יותר משאנו מבשלים, אנו עסוקים ברכישת ספרי בישול במבצע. (ניתן להשוות את הנוהג הזה לגידול קקטוס בודד באמצעות 10 ספרי הדרכה שיספרו על כנימה קמחית אבל לא יצילו לי את הקקטוס).
המתכונים עליהם אני גדלתי, הם המתכונים על פיהם אימי בישלה במשך שנים ארוכות. מתכונים אלו הועברו אליה מסבתא בלומה או סבתא ברטה, מחברות שונות ובמקרה הטוב אף זכו לדפוס במכונת כתיבה שהייתה לאמא במפעל בו עבדה כשרטטת.

מבין כל הספרים והחוברות על מדפי הבישול של אימי, יש ספר אחד שהותיר עלי את השפעתו הגדולה ביותר: התנ"ך של אמא שלי - קלסר ירוק מחוספס ומרופט ובו עשרות או מאות מתכונים - חלקם בכתב יד, חלקם מודפסים במכונת כתיבה וחלקם גזרי עיתונים - כולם בבלגן שהסדר, כמו במטבח, שולט גם בו.

רוב המתכונים בתנ"ך של אימי נרשמו, ועודם לעיתים נרשמים, בשפה הפולנית. כל מתכון נושא שם שהושרש גם לי. למשל, עוגה צילה, סלט אסתר, פשטידה ניוסיה, קישקע ברוריה ועוד. כשאני רושם היום מתכון בתנ"ך שלי, גם הוא ישא שם בעל אופי דומה - סלט רוזה, פשטידת פטריות רונה, סלט סבתא בלומה, סלט פאולינה, פשטידת ירקות אמא של טלי וכן הלאה.
היום אט אט, גם מאגר המתכונים צועד אל שנות האלפיים והופך למאגר ממוחשב. המתכונים המודפסים נעדרים את אופי כתב ידה של אימי, אבל לעולם לא יאבד מגע הקסם שלה, אותו היא מעניקה בשתי ידיה הנפלאות לכל מתכון, חדש כישן.
קובי