היסטרי כחזיר בר ניצוד, מעודן כמנת ברבורי מרנג ממולאים קציפת מסקרפונה, בעל מימיקה של פסיכופט בפוטנציה ועם זאת אנין טעם ומלוטש כדבעי. זהו לואי דה פינז, הקומיקאי הצרפתי הדגול, באחד מתפקידיו היותר מרוסנים כמבקר המסעדות הנחשב ביותר בצרפת ובעולם כולו, בסרט משנת 1976, "רבע עוף" ("L'Aile ou la cuisse").
דה פינז מגלם את שארל דושמן, השולט ביד רמה על עולם הקולינריה כמבקר המסעדות ועורך מדריך המסעדות על שמו, מדריך דושמן (מקבילו של המישלן המוכר לנו). מעמדו הנישא של המדריך מאפשר לו להוסיף או לגרוע כוכבים ממסעדות צרפת. כוכבים המיוחלים ע"י כל מסעדה צרפתית, חורצים את גורלן ואת גורל העומדים בראשן.
כיצד נראים חייו של מבקר מסעדות חשוב שכזה? לפי דה פינז, דושמן מסתובב עם נהגו הצמוד בין מטבחים "מעושנים" ועד מסעדות עילית, עוטה על עצמו תחפושות שונות שבתוכן חבוי ציוד לנטילת דגימות אוכל ויין. "מדריך דושמן" מתוחזק בעזרת צוות סודי של מבקרי מסעדות, העמלים כל השנה בסודיות רבה להוצאת המדריך, ועם יציאתו זוכה להדים רבים בתקשורת הצרפתית ומצוטט בדפי העמוד הראשון של העיתונות המקומית.
אומנם "רבע עוף" היא קומדיית סלפסטיק בסגנון צרפתי, אבל היא מדגישה גם כי מלאכתו של מבקר המסעדות אינה קלה. ביקורת מסעדות וחריצת גורלות מגיעה מתוך היכרות וזיהוי מעמיקים של כל מרכיב במנה ומגוון היינות השונים. לאחר שבחן את המנות, דושמן אינו מקמץ במילים. בבואו לתאר מסעדה שמבחינתו מקומה אינו בעולם הזה הוא פותח ביקורתו במשפט כגון: "אם רצונכם למות מכיב קיבה בתוך כמה שבועות...".
בהשוואה ליצירות אחרות של דה פינז, "רבע עוף" התגלה כסרט הרבה פחות היסטרי. למרות זאת, לדושמן שונאים רבים ואת נחת זרועם הוא מרגיש לאורך הסרט, המרובה בסיטואציות המוכרות מסרטיו הקודמים של דה פינז: מרדפים משעשעים, בלבולי זהויות ולא מעט התבדחויות סלפסטיק. משחקו של דה פינז נותר מצוין, מצחיק כשהיה ובעיקר מהווה ליהוק מצוין לתפקיד מבקר המסעדות הפלצן.
אני ממליץ בכל פה על הסרט הנפלא הזה.
דה פינז מגלם את שארל דושמן, השולט ביד רמה על עולם הקולינריה כמבקר המסעדות ועורך מדריך המסעדות על שמו, מדריך דושמן (מקבילו של המישלן המוכר לנו). מעמדו הנישא של המדריך מאפשר לו להוסיף או לגרוע כוכבים ממסעדות צרפת. כוכבים המיוחלים ע"י כל מסעדה צרפתית, חורצים את גורלן ואת גורל העומדים בראשן.
כיצד נראים חייו של מבקר מסעדות חשוב שכזה? לפי דה פינז, דושמן מסתובב עם נהגו הצמוד בין מטבחים "מעושנים" ועד מסעדות עילית, עוטה על עצמו תחפושות שונות שבתוכן חבוי ציוד לנטילת דגימות אוכל ויין. "מדריך דושמן" מתוחזק בעזרת צוות סודי של מבקרי מסעדות, העמלים כל השנה בסודיות רבה להוצאת המדריך, ועם יציאתו זוכה להדים רבים בתקשורת הצרפתית ומצוטט בדפי העמוד הראשון של העיתונות המקומית.
אומנם "רבע עוף" היא קומדיית סלפסטיק בסגנון צרפתי, אבל היא מדגישה גם כי מלאכתו של מבקר המסעדות אינה קלה. ביקורת מסעדות וחריצת גורלות מגיעה מתוך היכרות וזיהוי מעמיקים של כל מרכיב במנה ומגוון היינות השונים. לאחר שבחן את המנות, דושמן אינו מקמץ במילים. בבואו לתאר מסעדה שמבחינתו מקומה אינו בעולם הזה הוא פותח ביקורתו במשפט כגון: "אם רצונכם למות מכיב קיבה בתוך כמה שבועות...".
בהשוואה ליצירות אחרות של דה פינז, "רבע עוף" התגלה כסרט הרבה פחות היסטרי. למרות זאת, לדושמן שונאים רבים ואת נחת זרועם הוא מרגיש לאורך הסרט, המרובה בסיטואציות המוכרות מסרטיו הקודמים של דה פינז: מרדפים משעשעים, בלבולי זהויות ולא מעט התבדחויות סלפסטיק. משחקו של דה פינז נותר מצוין, מצחיק כשהיה ובעיקר מהווה ליהוק מצוין לתפקיד מבקר המסעדות הפלצן.
אני ממליץ בכל פה על הסרט הנפלא הזה.
קובי קלייטמן kubush
רשומות
